מנחת חינוך · סימן מ״ג, ט׳

והנה לעיל כתבנו דיש שני מיני ג"ש א' הוא בתורת שטר קנין אפילו לא נכתב לשמה ומחובר מכל מקום ה"ל שטר קנין וא' אם נכתב כדינו לשמה ובתלוש דזה מועיל גבי ע"כ מועיל ג"כ כאן ע' לעיל. והנה אם היה כאן שטר קנין קונה עצמה ג"כ אף דמבואר בח"מ סי' רמ"ג דקטן אינו קונה בשטר ע"ש סי"ט היינו מטעם דהדבר הנקנה אינו ת"י אבל כאן דהא מוחזקת בעצמה בודאי מהני שטר קנין ובקצה"ח פ' דבכ"מ מהני שטר לקטנה רק לא לקטן ע"ש. אך נ"מ אם היא אינה רוצית ובלאו הכי היא אינה בת דעת ואין רצונה כלום ולא מצינו גבי שטר קנין שיהיה לאביו רשות לקבל כמו גבי גט וקדושין בגיטין ובקידושין רק כמו שנותן לבת קטנה איזה מתנה דהאב ואחר שוים רק היא לוקחת בעצמה השטר או אחר מטעם זכי' שכתבנו לעיל דגם בא"ע זכות הוא לה שיוצאת לחירות אם כן נהי דעתה נשתחררה מכל מקום אם אח"ז קידשה אותה בקדושי יעוד מחמת מעות הראשונים ואח"ז נתגדלה ומוחה בהשטר שחרור שקיבלה דמחמת זכות אם הגדילו יכולין למחות כמבואר בכ"מ ועחו"מ סי' רל"ה. אם כן למפרע לא נשתחררה כלל וחלין הקדושי יעוד כי קודם השחרור מהני יעוד אבל אם נתן לה ג"ש כדינו דהוא אפילו בע"כ כמו ע"כ והוי כגט אשה אם כן נשתחררה תיכף ול"מ מחאה ולא חלו קדושי יעוד כי קטנה יש לה יד לקבל גט דהוא בע"כ כמבואר בש"ס ה"נ כאן. ונראה דאף ג"ש ממש מכל מקום צריך ליתן על כל פנים לידה דוקא ואז מהני בע"כ אבל ע"י אחר ל"מ בע"כ שאינו נעשה שליח בע"כ כמבואר גבי גט באה"ע. אך לפמ"ש רשב"א קדושין כ"א דבע"כ משחררו בשטר על ידי אחרים אפילו העבד עומד וצווח כיון דזכות הוא לעבד וגם אילו הי' העבד לפנינו היה יכול לגרשו בע"כ מזכין לו ע"י אחר נמי בע"כ ע"ש. אם כן ה"נ לדעת התוס' דזכות הוא לה. וגם לפמ"ש דג"ש הנכתב כדינו הוא בע"כ אם כן יכול לזכות לה ע"י אחר נמי ואפילו מיחתה אח"כ. אך הרשב"א לא החליט דעתו בזה ע"ש. והנה הפקר ג"כ מהני לשיטת התוס' כמו בע"ע עמש"ל מצוה הקודמת ותלמד לכאן. ויוצאת ג"כ בסימני נערות אם הביאה ב"ש ולאחר י"ב שנה יוצאה בהם ועיין בנדה ור"מ פ"ב מה' אישות ואה"ע ה' מיאון כמה דינים בשתי שערות דיש פלוגתא אם כדי לקרוץ בצפורן או ליטול בפי הזוג והל' כדברי כולן להחמיר ע"ש. ה"נ אם הביאה שיעור הקטן שבכולם הוא מוחזקת בעצמה ויוצאת לחירות ול"ש חזקת מ"ק כי היא רק חזקה המכרעת ובשביל חזקה לא ישתנה הדין וער"ם כאן פ"ג הי"א בכ"מ וכן ג"כ לאחר יב"ש מבואר שם בבעי' הוי ספיקא דאורייתא דחיישינן שמא נשרו אם כן ה"נ ע"ש עוד הרבה דינים ותלמד לכאן היכי דהוי ס' אם כן אינה עובדת מס' מכל מקום נ"מ אם קדשה לפ"מ דפסקינן דמעות ראשונים לקדושין ניתנו אפשר דהוי ס' קדושין יע"ש. ומכל מקום דין זה צ"ע דבכ"ע אין יעוד אלא אם כן עובדת אצלו ואין העבודה צ"ל ש"פ בשעת היעוד כיון דמעות הראשונות לקדושין ניתנו כמש"ל בעזה"י. אבל על כל פנים צריך להיות היעוד דוקא בזמן עבודה ואחר יציאתה ל"מ ועוד א"ל אף שמספק אינה עובדת על כל פנים אינה עובדת ול"מ יעוד ואין שום ספק קדושין וצ"ע בדבר.