מנחת חינוך · סימן מ״ג, י׳

והיוצאת בדרכים אלו חוזרת לרשות אביה עד שתהי' בוגרת כמבואר בש"ס ור"מ ועאה"ע סי' ל"ז ח"מ סק"א נסתפק אם א' נתן מתנה לקטנה או לנערה אם הוא של אביה כמו מע"י ומציאתה או שלה. ובב"ש דעתו דהוי לאביה ובא"מ מביא שם בשם רשב"א מפורש דמתנה הוי שלה וגם בשם המרדכי ע"ש ובקצה"ח. ונלע"ד דדוקא אם יוצאת בדרכים הנ"ל דגזירת הכתוב דנפקע שעבוד האדון מעליה בכל הדרכים אפילו בע"כ דאדון ובש"ש מדעת האדון אבל על כל פנים נפקע השעבוד אם כן חוזרת לרשות אביה למע"י אבל אם נתן לה שטר קנין כמש"ל דהוי כמקנה לה עצמה. אם כן הו"ל כמתנה שנותן עצמה לה והוא מדעתה דהוי זכיה אם כן ה"ל כמו שנותן לה במתנה המע"י ואין האב זוכה בה להרשב"א כי השעבוד אינו נפקע רק שנתן במתנה לעצמה ואין אביה זוכה במתנה מ"ל מתנה אחרת או מתנת גופה והו"ל כל מע"י עד תשלום שש או יובל או סימנים שהיתה שייך להאדון עתה קודם הזמן שזוכה בזה מחמת מתנת האדון שייך לה לד' הרשב"א ואין לאביה במע"י כלל עד תשלום הזמן ואפילו אם נותן השטר קנין לאביה ל"מ דזה הוי כמו שמכרה להאב והאדון אין לו רשות למכרה לאחר וה"ה לאב דאין חילוק בין אב לאחר רק אם ממילא נפקע השעבוד חוזרת לרשות אביה אבל במתנה א"י ליתן רק לעצמה כמש"ל. אם כן אם נותן לעצמה אין האב זוכה לדעת הרשב"א וכן אם מחל לה להריטב"א שכתבנו לעיל דמהני מחילה למע"י וכן אם הפקירה ועמ"ל פ"ל שנסתפק אם הפקר מדעת הוי ד"א מקנה וכ' שהוא מחלוקת הראשונים עמ"ל פ"ל מה' מכירה. אם כן מש"ל דהפקר מהני גבי אה"ע דהיא קטנה היינו אם הוי ד"א מקנה וזוכית בעצמה ואפשר דהוי לאביה דמ"מ הוי כמציאת קטנה דהוי לאביה אבל אם נאמר דהפקר ל"ה ד"א מקנה אם כן אינה זוכית כלל בעצמה כמו נכסי הגר דקטנים אין זוכין בעצמם אם כן אין קונה עצמה כלל. וגם אפשר אם נימא דהוי כמציאה על כל פנים אין אב זוכה מן התורה במציאת בתו הקטנה ע' כתובות פנ"ש ויש לחקור הרבה ואין כאן מקומו. והנה כשחוזרת בקטנותה לרשות אביה רשאי האב למוכרה עוד הפעם דמוכר אדם בתו לשפחות אחר שפחות עמש"ל: