מנחת חינוך · סימן מ״ג, ח׳

ואמה עבריה קונה עצמה בששה דרכים בשש כמו עבד שמב"ד ועמש"ל מצוה הקודמת ה"נ כאן וביובל אפילו פגע היובל תוך שש כמש"ל ובמיתת האדון אפילו הניח בן כי א"ע אינה עובדת את הבן. ובגר"כ כמ"ש היינו אפילו בע"כ דאדון כי מרצון האדון א"צ לבא לדין ג"כ רק ק"ו מע"כ דיוצא בכסף כמש"ל ה"נ כאן ובמצוה הקודמת פלפלתי אם א' נותן כסף לאדון בע"כ של העבד זה תלוי בשיטות גבי ע"כ אי דוקא הטעם מחמת קבלת רבו גרמה לו אף דהוא חוב לו כגון שעומד וצווח אם כן ה"נ אף דחוב לו או הטעם מחמת דזכות הוא לעבד וכאן אין זכות ע"ש והנה בתוס' קדושין ה' ע"א ד"ה שכן ישנו מבואר דזה חובה לא"ע שנמכרת אם כן גבי א"ע דהיא קטנה ול"ש בע"כ אך על כל פנים זכות הוא לה שיוצאת לחירות אם כן לכ"ע יוצאת בכסף שנותן אחר להאדון או מחמת קבלת רבה גרמה או דזכות הוא לה עמש"ל ותבין. ולפ"ד התוס' אפ"ל דגם גבי עבד הוא זכות לו שיוצא לחירות אך אפשר דחוב לו מחמת דמותר בש"כ דזילא לי' אך לפ"ז יש חילוק בין מב"ד למ"ע דאסור בש"כ עמש"ל תן לחכם כו'. ולאחר שנמכרת כופין את האב לפדותה כ"ה בר"מ כאן ועיין כסף משנה ולחם משנה דאף דנמכרת ונשנית כמש"ל ב"ה מכל מקום כיון דכופין את האב ליכא חשש דיחזור וימכרנה כי מה תועלת לו הא כופין לפדותה ואם מת האב או ברח עובדת עד שתצא וכ' הכסף משנה הטעם דהר"מ סובר לעיל דנמכר לישראל אין כופין את הקרובים לפדותה ע"ש ונראה מדבריו דאין מצוה בקרובים אבל על האב הוא מצוה וגם עלח"מ ומשנה למלך דנראה מהש"ס דאין קרובים יכולים לפדותו בע"כ דאדון י"ל גם כן דהאב גם כן אינו יכול לפדות אותה בע"כ דאדון כי הוא כשאר קרובים רק הש"ס מפלפל באם הוא מדעת האדון אם כופין וע' משנה למלך ה"ב האריך לפלפל בענין זה ואין זמן לעמוד על כל דבריו וע' מ"ל דאף לשיטת ר"ת דנקנית בשטר ומתנה א"י בגר"כ היינו דוקא בע"כ דאדון אבל מרצון האדון לכ"ע יוצאת דק"ו מע"כ עיין לעיל ה"נ כאן ויוצאת ג"כ בגט שחרור כ"ה בר"מ ונראה דל"מ לומר לה באפי תרי זיל דהיינו מחילה דגם א"ע גופה קנוי לו ואף להרמב"ן והרשב"א דהטעם מחמת שמותר בש"כ מכל מקום כאן נמי כיון דמייעדה בע"כ דאב וכ"כ במקנה וה"ר מדברי הר"מ דצריכה דוקא ג"ש. ולדברי הריטב"א שהבאנו לעיל דמחילה מהני לענין מע"י רק דמותר בש"כ. ה"נ אפשר כאן אף דמחילה מהני למע"י מכל מקום יכול לייעדה לפ"מ דפסקינן מעות הראשונות לקדושין ניתנו ויבואר לקמן אי"ה.