מנחת חינוך · סימן מ״ג, ה׳

והנה במצוה הקודמת הבאתי דברי ר"ת ור"י מטראני הובא בתוס' רי"ד ובמ"ל כאן פ"ג ה"ז דעת ר"ת דע"ע ואה"ע דיוצאין בגרעון כסף היינו אם נקנו בכסף אבל אם נקנו בשטר א"י בגר"כ ודעת ר"י דבכ"ע יוצאין בגר"כ ולכאורה קשה על דעת ר"ת דכאן בגמרא אמרינן דאינה נקנית בפרוטה כיון דל"ש גרעון ע"כ צריך דינר הא חזינן דשייך קנין אף דלא שייך גרעון כגון בשטר אם כן נימא הכי בפרוטה נמי וצ"ל לדעתו כיון דיליף קנין כסף מן והפדה כיון דמגרע נקנית בכסף אם כן אפשר גילתה התורה דוקא בכסף דין גרעון ובכסף צריך גרעון והיכי דל"ש גרעון בכסף ל"ש קנין כסף וחוץ מקנין כסף לא גילתה התורה דין גרעון כלל אך דעת ר"י תמוה מאוד דסובר דגר"כ נוהג והפדה כתיב בכ"ע אף דנקנה בשטר או ניתן במתנה והגרעון כפי השיווי להקל אם כן מאי מוכיח בש"ס כאן דצריך דינר לקנין א"ע דלמא די בפרוטה ככל הקנינים שבתורה דנקנה בפרוטה אפילו שוה אלף זוז ומכל מקום שייך גרעון דהגרעון אינו מדמי המקח רק כפי השיווי כמו אם נקנה בשטר שייך גרעון כיון דנותן מעות רק הקנין נגמר עם השטר או אפילו במתנה דליכא מעות כלל מכל מקום שייך גרעון אם כן הגרעון אינו מדמי הקנין כלל אם כן היכי מוכח דצריך דינר דלמא סגי בפרוטה ומכל מקום שייך גרעון מהשיווי והוא תמיה גדולה ולדעת המ"ל גם הר"מ סובר כר"י וצ"ע שלא הרגישו הראשונים ואחרונים וערש"י די"ד ע"ב פירש דהוכחת הש"ס מן והפדה דניקנית בכסף דאי לא ל"ש גרעון מבואר דעתו כדעת ר"ת ומסוגיא זו ראי' ברורה לדעת רש"י ור"ת: