מנחת חינוך · סימן מ״ג, ד׳

וניקנית לאדון בכסף ובש"כ ובשטר ואינה נקנית בפרוטה מפני שצריך לקנותה בדמים שראוים לגרעון כדי שתגרע מפדיונה ותצא כ"ה בר"מ כאן והוא מהש"ס קדושין י"א ע"ב טעמייהו דב"ש כדחזקי' והפדה מלמד שמגרעת פדיונה כו' אי אמרת דיהיב לה דינר היינו דמגרעה ואזלה עד פרוטה אא"א פרוטה יהיב לה מפרוטה מי מגרעה דלמא וכו' לא ס"ד דומיא דיעוד וכו' ה"נ כל היכי דלא מצית מגרעה אינה נקנית ועמ"ל ה"ג הקשה דמהש"ס משמע דצריך שיהא דינר כיון דאפיקתי' מפרוטה ע"ש מה שתירץ ונ"ל הא דבעינן יותר מפרוטה דוקא בכסף אבל בש"כ אפשר דאף ש"פ די כיון דקיבל ה"ל כאומר לדידי שוה לי ומהני כההוא דש"פ במדי לגבי קדושין דסברת הר"נ שספ"ק דקדושין דה"ל כאומרת לדידי ש"פ אך על פמש"פ לא מצית אמרת לדידי שוה דא"י לעשות ממון ופמש"פ ל"ה ממון חשוב כלל אבל אם מפרוטה ומעלה י"ל לדידי שוה כמו בכהן לענין ה' סלעים של פדה"ב וע"ש דדעת הר"ן דדוקא בדבר שדרכו להתייקר ודעת הר"מ ה' בכורים דאין חילוק אם כן כיון דצריך יותר מפרוטה והאב קיבל ש"פ ה"ל כאילו אמר לדידי שוה לי ומהני רק בממון צריך יותר מפרוטה אך לכאורה קשה על סברת הר"נ דהש"ס מקשה שם על שמואל ממשנה בפרוטה ובש"פ ובדינר ובשוה דינר ומשני הא כו' לכאורה לב"ש ל"ל שוה דינר כיון דש"פ וה"ל ממון ה"ל כאילו אמר לדידי שוה דינר שו"ר בא"מ סי' ל"א הקשה זה ואין כאן מקומו לפלפל.