מנחת חינוך · סימן מ״ג, ב׳

ואף בקטנה שהיא איילונית בסימניה נמכרת ע' קדושין ד' ובתוס' שם היאך נודע בקטנותה שהיא איילונית הלא אינה איילונית עד שתגיע לכ' שנה ויש בה סימני איילונית ועיין תוס' רי"ד ובמ"ל כאן שהאריך לפלפל בזה ואם הגיעה לי"ב שנה ולא הביאה סימני נערות ונראה בה סימני איילונית דחיישינן שמא היא איילונית דל"ש לומר דרוב ל"ה איילונית דיצתה מכלל הרוב דהרוב שאינן איילונית אין מביאין סימני איילונית וכדאמרינן בכתובות רוב נשים בתולות כו' ורוב יש להם קול ע"ש ואם באמת היא איילונית וקי"ל כרב ביבמות דהוי בוגרת למפרע אם כן אפשר דלא יוכל למכרה כלל כי היא מוחזקת בגופה אך דעת הר"מ אם נעשה בוגרת למפרע כרב או כשמואל לא ברירא וכבר פלפל בזה בנו"ב ומ"ל ואין כאן מקומו ודוקא בקטנותה אבל לאחר י"ב שנה והביאה ב"ש א"י למכרה ואם מכרה אינה מכורה כלל ועמ"ל מסתפק אם המעות חוזרין או המעות מתנה ומסיק דהמעות חוזרין אך אם מכרה בבוגרת מסתפק לדעת הר"מ ע"ש. וכל המצות הנוהגים בע"ע בימי עבדותו שלא יעבוד בו עבודת עבד וכן להשוותו במאכל ומשתה וכסות ומדור נוהגות ג"כ באמה העבריה עיין ר"מ פ"א. וטומטום ואנדרוגינוס אין נמכרין באמה דספק זכר הוא כ"ה בר"מ כאן מהתוספת' אך לדעת הראב"ד ה' שופר ומובא בח"ז כ"פ דאנדרוגינוס הוי חצי זכר וח"נ אם כן ח"נ יכול למכור כי לא שייר בקניינו עמש"ל במצות עבד ועובדת עצמה יום א' ולרבה יום א' אך לדעת הראב"ד עצמו ה' אישות פ"ד הי"א שדעתו שאנדרוגינוס שנתקדשה א"צ גט שאינו ראוי לינשא ע"ש אם כן אפשר כיון שא"ר ליעוד אינו נמכר כמ"ש לקמן ב"ה דאין אמה"ע נמכרת למי שא"ר ליעוד אך ע"ש בהה"מ שנ"מ דהבא עליה דרך נקבות חייב משום א"א אם כן חלק הנקבות ראוי ליעוד לדעת הראב"ד דחציו נקבה ויבואר אי"ה במק"א. ואם א' היה לו ח"ש וחב"ח וח"ש הי' שלו ובא עליה והיה לו בת ממנה דמצד חב"ח הולד הולך אחר ישראל וה"ל אביה ומצד ח"ש הולד ח"ש אם כן הבת הו"ל חצי' בתו וחצי' שפחתו כמש"ל בח"ז כ"פ אם כן ודאי יש לו רשות למכרה בקטנותה כי הן חלק שפחות וחב"ח נמכר וראוי' ג"כ ליעוד להאדון דתפסי בה קדושין ע' אה"ע סי' מ"ד אך דאסורה להנשא לב"ח מכל מקום כיון דקדושין תופסין נמכרת כי יוכל למכרה לח"ל כיון דקדושין תופסין בה עיין ר"מ כאן וכמש"ל אי"ה. אך אפ"ל דצריכה שתהא ראויה ליעוד שיהי' קדושין גמורין של חיוב מיתה אבל כאן בח"ש וחב"ח אף שקדושין תופסין מכל מקום אין חייבים עליה מיתה רק אשם וכבר הבאתי לעיל בח"ז שיטות הסוברים דקדושי אחר תופסין בה כיון שאינם קדושין גמורים לענין מיתה עאה"ע סי' מ"ד ובאחרונים אם כן אפשר אין זו נקרא ראוי' ליעוד ואינה נמכרת החצי חב"ח לאמה"ע וצ"ע. ואם א"ע נמכרת לחצאין אפשר הדין כמו עבד שמב"ד עמש"ל מצות עבד שלכמה ענינים אתקש עברי לעבריה ועבריה לעברי וצ"ע בזה.