מנחת חינוך · סימן מ״ג, א׳

לייעד וכו'. דיני המצוה כו' ע' בקדושין ור"מ פ"ד מה' עבדים ובעזה"י אכתוב הדינים כדרכי בח"ז. התורה נתנה רשות לכ"א מישראל אם העני ואין לו קרקע ולא מטלטלין ולא כסות שעליו למכור בתו הקטנה לאמה לא' מישראל או לגר צדק אף על פי שאינו מבואר כאן בר"מ לגר צדק אך פשוט כמו שהב"ד יכולים למכור לג"צ כמו שבארנו לעיל דהוי כישראל עיין ר"מ פ"א ה"ה (אמה) אך לעכו"ם או לגר תושב א"י למוכרה כיון שאינו בן קדושין וגזירת הכתוב דאין אמה נמכרת רק למי שיש עלי' קדושין שיוכל לייעדה כמבואר לקמן בעזה"י. והנה אפשר דאם יש לו ועבר ומכר ל"ה מכירה כלל כמש"ל במצות עשה כיון דהתורה לא נתנה לו רשות אם כן לאו של אביה היא לענין מכירה כמו שא"י למכור בנו אך ראיתי בתוס' רי"ד קדושין כ"א מבואר בדבריו דיכול ליתן בתו במתנה ואפשר דאין לו כלל אפילו כסות וא"י לפרנסה ג"כ רשאי ליתן שיהיה לה מזונות וכסות וגם ראיתי שם בדי"ח דגם מ"ע אפילו אם הי' לו קרקעות ועבר ומ"ע מכירתו מכירה בדיעבד ע"ש ועמש"ל. והבת משעה שנולדה עד הבאת ב' שערות יש לו רשות למכרה ע' כתובות ד' מ' ובכ"מ הבת מיום א' ועד שתביא סימנים יש לה מכר ואפ"ל לשיטת הר"מ הלכות אישות ועיין באה"ע סי' מ' דאם הוכר העיבור מקודשת עח"מ וב"ש ובקצה"ח סי' ר"ט כ' דהר"מ ס"ל ג"כ גבי מכר דאם הוכר העובר ל"ה דשלב"ל ע"ש אם כן ה"נ יכול למכרה במעי אמה אם הוכר העיבור ואם ל"ש כאן לעיבור כי האם אין לו רשות למכרה ופשוט אך רה"פ חולקים על הר"מ ואין כאן מקומו וע' סי' ר"ט דאף דא"י למכור דשלב"ל מכל מקום אם לאחר שבא לעולם תפס מהני אם כן אפשר כאן נמי לכ"ע אם לא חזר בה ונולדה ותפס האדון הבת מהני תפיסה ע"ש. אך באמת מבואר הטעם בש"ס דב"מ מטעם מחילה או מטעם יאוש ע"ש בהג"א אם כן שם שייך מחילה וקונה כמו כל מחילה דעלמא אבל כאן ל"ה מחילה כי אמה עבריה אינה נקנית אלא או בכסף או בשטר כמש"ל ואפילו במתנה דליכא כסף צריך שטר כי אין שום קנין אחר רק כסף ושטר כמש"ל אם כן אם הי' הקנין בכסף ועתה שנולדה תפס כיון דאין הקנין מתחיל אלא עתה מחמת מחילה אין כאן קנין כלל והמעות שנתן ה"ל מלוה (כי א"ד לקונה לאחר ל' יום דמהני ול"ה מלוה) דלא קנה לכשתלד ואם באמת קנה לכשתלד בלאו הכי יש דיעות דמהני בדשלב"ל ע"ש אך כאן עסקינן בקנה סתם אם כן בודאי ל"מ תפיסה אך אם קנה בשטר והשטר ת"י מהני אפילו בלא תפיסה עס"י ר"ט ובקצה"ח השיג על הסמ"ע שם דדעתו דדוקא במסר לו השטר אחר ביאתו לעולם והשיג עליו דהשטר הראשון מהני ע"ש אם כן ה"נ וע"ש עוד סי' ר"ט ותלמוד לכאן. ולכאורה ק"ק בבריית' דנקט בת יום א' הא שם ת"ק הוא ר"מ ור"מ ס"ל דאדם מקנה דשלב"ל אם כן גם עובר מהני אך אפשר דנקט מלת' דפסיק' כיון דהפלוגתא שם על ענין אחר או דאפילו לר"מ יכול לחזור קודם שב"ל כידוע נקט מלתא דפסיק' ופשוט.