והנה לדעת הר"מ דלאחר קדושי יעוד ונתארמלה או נתגרשה יכול האב למכרה נ"ל אם האדון ייעד אותה וגירשה ע"ת שלא תתקדש ולא תנשא לפלוני ולבניו ע' פ' המגרש ור"מ ה' אישות ואה"ע סי' קמ"ג דהוי תנאי ואם נשאת לפלוני ה"ל גט בטל למפרע ולדעת הר"מ אם אמר על זמן קצוב כגון כ' שנים הוי גט ואם נשאת לאותו פלוני הגט בטל למפרע עיין במקומות הנ"ל ואין כאן מקומו להאריך בדינים אלו אם כן אין האב יכול למכרה אח"כ לאותו פלוני כיון דא"ר ליעוד דאם ייעד אותה ה"ל למפרע א"א מהאדון הראשון ואין קדושין תופסין בא"א אם כן ה"ל א"ר ליעוד. אך לפ"מ שתי' הר"ן פ' המגרש על קו' הראשונים היאך הגט בטל והא לא הוי נשואין כלל אם כן לא עברה כלל על התנאי ותי' דהקדושין של שני תלוין דהתנאי של הראשון הוי כאילו אם אמר לה אם תנשאי לפלוני הרי את אשתי עד שתנשא לפלוני ומנשואין ואילך ובשעת הנשואין אין את אשתי וחלין הקדושין ואף דמסקינן דהיום אי את אשתי ולמחר את אשתי כיון דפסקה פסקה ה"מ וכו' אבל הכא לא פסקה אלא לענין שאפשר לנשואי אותו פלוני לחול ע"ש בדבריו אם כן כיון דקדושי אותו פלוני חלין לפי שעה אם כן יכול למכרה דהוי ראויה ליעוד כיון דעכ"פ תפסי הקדושין ונראה דאין חילוק אם הקדושין תופסין לעולם כמו ח"ל או לפי שעה על כל פנים כיון דראוי ליעוד דהיינו לקדושין נמכרת כנ"ל דתלוי בשיטות הנ"ל ובאתי רק לעורר.
מנחת חינוך · סימן מ״ג, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
