והנה בירושלמי חקר על מע"י וסובר דהוי כאילו התנה ואינו מבואר אם האדון לאחר יעוד דהוי כארוסה אם חייב במזונות וכסות דאפשר ג"כ דהו"ל כאילו התנה אביה שיהיה חייב במזונות ובפרט כיון דהמע"י שלו וצ"ע ואין הירושלמי ת"י. ונל"פ דאם קנה א"ע ואח"כ רוצה לישא אחותה ודאי אינו רשאי לכתחלה כי הוא מבטל מ"ע של יעוד דאם ייעד אח"כ אם כן חלין הקדושין למפרע ועבר על אחותה באיסור כרת וחטאת אם כן בודאי לא ייעד אותה ומבטל מ"ע. ונראה ג"כ אם קנה א"ע אינו רשאי ג"כ לקנות אחותה כי לא יוכל לקיים מצות יעוד בא' מהם אם ייעד הראשונה לא יוכל לייעד השני' ואם ייעד השני' א"י לייעד הראשונה מחמת איסור שני אחיות ומכל מקום נמכרת השני' כי על כל פנים ראוי' ליעוד אם ירצה מייעד אותה ולא הראשונה ומכ"ש אם יש לו בן דשניהם ראוים א' לו וא' לבנו וז"פ. ואני מסופק אם יכול לקנות שני אחיות בקנין א' כגון שאומר לאב השתי אחיות דהיינו בנותיך נקנים לי ונתן לו דמים או בקנין שטר דאפשר כיון דיכול לייעד כ"א חל הקנין והוי כ"א ראוי' ליעוד או אפשר כיון דהוא בקנין א' וא' מהם ודאי א"ר ליעוד ה"ל א"ר ליעוד ואין הקנין חל ומיירי כשאין לו בן וצ"ע בד"ז. ועיין לעיל במ"ש לענין אם נמכרת לחרש שוטה וקטן דל"ש יעוד דאין הקדושין יכולין לחול למפרע ולפמ"ש בחו"ש אינה נמכרת כי לא משכחת דין יעוד ולא לבנו כמש"ל ובקטן אם יגדל קודם שש אם כן יכול ליעדה אח"כ כריב"י כמ"ש דרבנן מודים דזה ג"כ מצות יעוד אם כן נמכרת אבל לקטן שלא יגדיל קודם יציאת שש אינה נמכר' ואפשר אם עבדה שש והוא לא נתגדל עדיין כגון שהוא בא בשנים והיא נמכרה כשהיה בן תשע וא"כ השש שנים כלים בט"ו שנים של האדון והיה אז בשעת המכירה ראוי לייעד בסוף על כל פנים לאחר י"ג כי בודאי יביא שערות גם כן כחזקה דרבא אך עבדה אצלו השנים והוא בן ט"ו ועדיין לא הביא שערות דאגלאי מלמ"פ דלא היה ראוי ליעוד כלל והמכירה בטלה למפרע לכ"מ למע"י כמ"ש בשם מהרי"ט והתוס' לענין זביני דאיילונית עיין בדבריהם או כיון דבשעת הקנין היתה ראוי' ליעד הוי מכירה וא"ד לאיילונית דלא הוי ברשות האב למפרע וצ"ע בזה.
מנחת חינוך · סימן מ״ג, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
