מנחת חינוך · סימן מ״ג, ט״ז

ודוקא נתארמלה או נתגרשה מן היעוד קודם שנשאת לאדון יכול האב למוכרה לדעת הר"מ אבל אם נשאת להאדון אף מקדושי יעוד שוב אין האב יכול למוכרה כיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה בכל גווני וזה מבואר להדיא שם בגמ' דבנשאת אין חילוק אפילו ע"י עצמה היינו ביעוד מכל מקום יוצאת מרשות האב לגמרי לכל דיני התורה וא"י למכרה אח"ז וכ"ה כאן בר"מ דנתארמלה או נתגרשה וחוזרת לרשות אביה כו' היינו מן האירוסין אבל מן הנשואין אינה חוזר' לרשות אביה וז"פ ודוקא לקרובים שאין תופסים בה קדושין אינה נמכרת אבל לח"ל וח"ע דתופסים בה קדושין נמכרת כיון דשייך מצות יעוד דתפסי בה קדושין כ"ה בש"ס ור"מ כאן. ודע דבמש"ל דמוכרה לאבי' דאיכא צד יעוד דהיינו בנו דוקא שיש לו בן או גדול עכשיו שראוי ליעדה או אפילו קטן עכשיו רק יתגדל קודם יציאתה כמש"ל דאף בסוף שייך יעוד כי רבנן מודים לריב"י אבל אם אין לו בן שיתגדל קודם יציאת' אין נמכרת לאבי' כיון שא"י ליעדה לעצמו וגם אין לו בן שראוי ליעדה אליו וכ"ה ברש"י ד"כ ד"ה היכי וכו' וכ"ה בריטב"א דהקשה דרבנן סתרי אהדדי בברייתות דבברייתא א' מבואר דנמכרת לאב ובברייתא השני' מבואר דאינה נמכרת לאב ותירץ דברייתא שאינה נמכרת לאב מיירי כשאין לו בן מבואר להדיא דזה לא הוי צד יעוד כיון דאין לו בן וכ"ה בירושלמי מובא במ"ל כאן שאינה נמכרת לנשוי אחותה דלמא לא תמות והר"מ כאן הי"א סתם וכתב דנמכרת לאבי' מפני שראוי' לבנו נראה קצת אף על פי שאין לו בן מכל מקום ראוי אם היה לו בן ואפשר גם כונת הר"מ כן ולא כתב בפירוש כי הוא פשוט דאם אין לו בן הוי א"ר ליעוד לבנו. והמוכר את בתו ע"מ שלא ליעדה מכל מקום מיעד דהוי מתנה עמשב"ת ותנאו בטל כ"מ בש"ס ור"מ כאן. ואם קידשה אחר תוך משך העבדות אם רצה האדון מייעד כי הקדושין מתחילין למפרע כמש"ל ואם לא ייעד האדון ולא לבנו כשתצא חלין קדושי שני ונעשית א"א והיינו למפרע משעה שקידש' זה וז"פ. וע' קדושין דף ז' האומר לאשה חצייך מקודשת לי אינה מקודשת דמקשה הש"ס ונפשטו קדושי בכולה מי לא תניא כו' ומתרץ התם בהמה והכא דעת אחרת ע"ש ובע"ב גבי חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה דמקשה לימא דפשטו הקדושין והכא ליכא דעת אחרת שהיא מתרצית ותי' דאה"נ אם בלשון מקודשת פשטו קדושין והכא מיירי דאמר בלשון מאורסת ע"ש. ונ"פ דכאן דהיעוד בע"כ דידה ובע"כ דאב אם כן אין כאן דעת אחרת אם אמר לה הא"מ לחצייך מקודשת בכולה דפשטו קדושין בכולה אם לא שאמר בלשון אחר אבל בלשון קדושין פשטו בכולה ומקודשת וז"פ: