מנחת חינוך · סימן מ״ב, ו׳

עוד מבואר בר"מ שם דאם הגניבה הוא מאה זוזי ואין הגנב שוה אלא חמשים ה"ז נמכר ושאר הקרן והכפל חוב עליו עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם היינו דאינו נמכר וחוזר ונמכר ואח"ז כתב דאם גנב ונמכר וחזר וגנב אם לראשון חזר וגנב אינו נמכר פ"ב אלא ישאר עליו חוב ע"כ. מבואר דעת הר"מ דעבור אדם א' אינו נמכר בשום אופן ב"פ ועש"ס שם די"ח בפרש"י דעתו דדוקא בגנב ב"פ ולא הי' העמדה בדין בינתיים אלא אחר שגנב פ"ב הי' העמדה בדין על ב' הגניבות ה"ל כגנב פ"א ושוה פחות אינו נמכר וחוזר ונמכר אבל אם הגניבה שני' הי' לאחר שנמכר עבור הראשונה חוזר ונמכר אף אם הגניבה היה לראשון ערש"י ד"ה אלא כאן. וד' קצ"ע דבתחלת ד' נראה דתלוי בהעמדה בדין דוקא אם הי' העמדה בדין על שני הגניבות דוקא בפ"א אינו נמכר ונשנה אבל אם גנב לאדם א' אחר העמדה בדין על הראשונה נמכר ונשנה ואח"ז בסה"ד מבואר מד' דדוקא אם גנב ונמכר וחזר וגנב להראשון חוזר ונמכר משמע דאם קודם שנמכר חזר וגנב אף שהי' לאחר העמדה בדין מכל מקום אינו נמכר ונשנה ע"ש. על כל פנים מחולק עם הר"מ בלאחר שנמכר דלהר"מ אינו נמכר בעבור איש הראשון ולרש"י נמכר אף בעבור הראשון. ונראה פשוט להר"מ ל"ד בעוד שהוא עבד עבור הגניבה חזר וגנב אינו נמכר אלא כל ימיו אפילו לאחר שיצא חפשי אינו חוזר ונמכר עבורו. שו"ר בריטב"א קדושין כתב שם דמסתברא אם לאחר שנמכר חזר וגנב לראשון נמכר פ"ב ולא הביא דעת הר"מ כלל וע"ש בכ"מ שכתב דהר"מ פוסק כת"ק ולא כר"א ודבריו תמוהין דת"ק סובר דנמכר ונשנה אף על גניבה אחת רק פוסק כאביי שם ע"ש וכבר עמד בזה בספ"י. עוד מבואר בר"מ דגנב ונמכר וחזר וגנב לאיש אחר חוזר ונמכר ואפילו אם גנב למאה אנשים וכו' מבואר בדבריו דוקא אם לאחר שנמכר גנב לשני חוזר ונמכר אבל אם קודם שנמכר עבור הראשון אפילו לאחר העמדה בדין עם הראשון ה"ל כגניבה אחת ואינו נמכר פ"ב ואח"ז כתב גנב לזה ולזה ולזה כולם שותפים בו אם היה דמיו כנגד הקרן או פחות נמכר ומחלקין ביניהם משמע מדבריו דגם לשני ב"א אינו נמכר ב"פ רק אם הגניבה לשני היה אחר המכירה לראשון וגם בזה דעת רש"י שם אינו כן דכתב בשני ב"א דהוי העמדה בדין כ"א בפ"ע נמכר וחוזר ונמכר מבואר בדבריו דתלוי בהעמדה בדין וגם משמע מדבריו דתמיד שני ב"א הוי העמדה בדין ב"פ והסברא נותנת כן כי ל"ש לומר העמדה בדין פ"א לשני ב"א שתובע כ"א בפ"ע ובר"מ מבואר דגם שני ב"א הוי כא' ואינו נמכר אלא פ"א ומחלקין ביניהם ובאמת דברי הר"מ צ"ע. על כל פנים בעמד בדין עם הראשון והי' שוה כפי הגניבה דהיה בדין שימכר עבורו ולאחר העמדה בדין שגנב עוד הפעם אמאי יפסיד הראשון ימכר ויחזור וימכר ובפרט דאביי אומר סתם כאן בשני ב"א משמע דבכ"ע בשני ב"א נמכר בעד כל א' וצ"ע. על כל פנים מחולק הר"מ עם רש"י כאן וגם לעיל ומחולקים בשני דברים כמ"ש והתוספות יש להם שיטה אחרת וצריכים ביאור ואין כאן מקומו ופי' הר"מ כפירש"י כמבואר למעיין.