מנחת חינוך · סימן מ״ב, ה׳

ודברי הר"מ כאן צ"ע שכתב עדים שהעידו בדבר שאין חיוב מיתה ולא מלקות ולא ממון וכו' כיצד העידו שהוא ב"ג וב"ח לוקין העידו על שורו של זה שהרג את הנפש והוזמו לוקין ואין משלמין את הכופר העידו עליו שנמכר בע"ע והוזמו לוקין וד' דברים מפי הקבלה הם עכ"ל ובאמת היאך גבי שור וע"ע לוקין הא באמת חייב בתשלומין מדין הזמה וצריך לדחוק דדין שור מיירי בגוונא דאין השור בסקילה כמבואר בפ"י מה' נזקי ממון. וא"י היאך בע"ע נהי שאין נמכרין מכל מקום רצו להפסידו מעש"י של כמה שנים שיהא קנוי לבעליו ובודאי צריכין לשלם לו ששמין אותו וז"פ אם כן למה לוקין. ואפ"ל שהם אומרים שנמכר ועדיין לא שילם הבעה"ב דלא רצו להפסידו ולבעה"ב אינם מחייבים דהבעה"ב רצה בכך ואמר כדברי העדים דבכה"ג ל"ש הזמה עטוח"מ סי' ל"ח. אך א"י מי הביאו לזה שיצייר הדבר בציור רחוק ולסתום הדברים והי' לו להשמיענו עיקר הדין אם אין שום חיוב לוקין והיינו ב"ג וערי מקלט כמבואר במשנה ועל הב' דברים ע"ע וכופר הו"ל לכתוב דאין עושין דין הזמה זו וממילא הי' ידעינן בגוונא דלא היו חייבים כלל היו לוקין ובגוונא דהיו חייבים ממון אין לוקין וסתם מאוד ואנחנו צריכין לדחוק בדבריו וצריך עיון גדול על רבינו ול"מ להמפרשים שהרגישו בזה. עוד מבואר בר"מ כאן בה"ג דגנב לעכו"ם או להקדש אינו נמכר על הקרן אלא הוא עליו חוב עד שיעשיר והמ"מ לא הראה לנו מקום מוצא הדין ונראה דטעם הר"מ דכתיב בפסוק ואם אין לו לשלם ונמכר בגנבתו אם המצא תמצא וכו' שנים ישלם נר' דהפסוק אומר דאם יש לו משלם כפל ואם אין לו ונמכר אבל בגוונא דאינו משלם את הכפל כגון לעכו"ם או להקדש אם אין לו אינו נמכר. והנה לפ"ז גם בעבדים וקרקעות ושטרות ג"כ אינו נמכר ומה שאינו מבואר זה בר"מ דאפשר דהוא כ"ש דחוץ מה שאין משלמין כפל בעושו"ק אין נגזלים כלל וא"כ אם הם בעין ל"ש שימכר ואם אינם בעין הא א"ח באחריותם עיין ר"מ פ"ט מה' גזילה ואם קלקל בידים שחייב זה לא מטעם גנב רק בתורת מזיק ומזיק אינו נמכר ע"כ נקט הר"מ עכו"ם והקדש דאינו נמכר מטעם דא"ח בכפל ואם כן אפילו לדעת הראב"ד שעבדים נגזלים ע"ש מכל מקום אינו נמכר בעבור התשלומין אם מת העבד כיון שאין חיוב כפל בעבדים ג"כ אינו נמכר כנ"ל. אח"ז ראיתי בס' אור החיים על התורה כתב זה דמהסמיכות ונמכר וכו' לפרשת כפל מוכח דמיירי דוקא בגנב לישראל ע"כ פוסק הר"מ דלעכו"ם ולהקדש אינו נמכר וכתב שם וז"ל לא מצאו טעם להר"מ והנה הוא והנאני שכוונתי לדעתו הרמה. וזה נ"ל ג"כ בעושו"ק לכל השיטות וז"ב בס"ד. ולפי זה אפשר לומר דהגונב אחר הגנב דאין הגנב השני חייב בכפל אפילו לבעלים הראשונים עיין ר"מ פ"א אם כן אם הגנב השני אין לו לשלם הקרן ג"כ אינו נמכר. אך אפשר לחלק דבעכו"ם והקדש אין בגניבה זו בשום פעם דין כפל וכן עושו"ק אבל כאן באמת הוא מטלטלין ושייך דין כפל אצל הראשון רק הגנב השני פטור דלא גנב מבית הבעלים ולא נתמעט ממקרא הזה ונמכר שפיר ומכל מקום צ"ע.