מנחת חינוך · סימן מ״ב, ל״ב

ומכרוהו ב"ד זה שאמרנו ודברנו בו ע"כ יש עוד דין שאם הגיע סוף שש ונשאר עוד ש"פ להאדון עליו והעבד אומר שאינו רוצה לצאת נרצע ונקנה ברציעה זו ועובד את רבו עד יובל וער"מ פרק ג' הרבה דינים בזה דצריך שיהא לו ש"כ ובנים וגם לרבו צריך שיהא לו אשה ובנים ועמ"ל שאפילו אם יש לו רק בן א' שייך לומר אהבתי א"א ואת בני. וגם אם הרב יש לו רק ארוסה אינו נרצע כי כתיב ואהבך ואת ביתך וכל כמה דלא כניס לה לא מיקרי ביתו כמבואר ביומא. וצריך שיהיה אוהב את רבו ורבו אוהבו ושניהם יהיו בריאים אבל א' חולה ואפילו אם שניהם חולים אינו נרצע עכ"מ וצריך שיאמר העבד שני פעמים וקודם שכלתה זמן עבודה אבל אחר שש ל"מ אמירתו. וכן אם הוא סוף העבודה שאין בה ש"פ ה"ל כלאחר שש. ודעת רש"י דהשני אמירות יהיה א' קודם פרוטה אחרונה וא' לאחר שהתחיל הש"פ דלא נשאר ש"פ ודעת הר"מ דהשני אמירות יהיו קודם התחלת פ"א ועלח"מ ומ"ל באריכות שהקשה על הר"מ. והרציעה צריך שיהי' באדון עצמו ולא ע"י שליח ונוקב את אזנו הימנית וצריך שיהיה הרציעה ביום. ועבד עברי כהן אינו נרצע דנעשה בע"מ והרציעה צריך שיהי' מביאו לב"ד של שלשה היינו סמוכים ואומר לפניהם דבריו והרציעה היא בדלת כשהיא עומדת וצריך שיהא המרצע של מתכות ע"ש ואין כאן מקומו להאריך. וערש"י כ"ב ד"ה ה"ג אמר רבא וכו' שכתב כשמתחיל ש"פ לפי חשבון גרעונה וכו' וכ"ה כאן בר"מ שכתב כיצד כגון שנשאר מן היום ש"פ מדמי מכירה וכו' מבואר מדבריהם אף דהעבודה עד סוף היום יותר מפרוטה מכל מקום כיון דלא נשאר מדמי המכירה פרוטה כמש"ל דבגרעון מחשבין להקל עיין לעיל הו"ל כלאחר שש ואינו נרצע. ואם נשאר לפ"ע הגרעון פרוטה רק העבודה אינו ש"פ אינו נ"מ דמחשבין להקל ממילא הגרעון ג"כ אינו פרוטה אך אם העבודה יותר מפרוטה אם לפי הגרעון מדמי המכירה אינו פרוטה אינו נרצע דלא הוי עבד כיון דלפי דמי המכירה לא נשאר פרוטה לפ"ע הגרעון ובודאי יצא להם דין זה מאיזה מקום דלכאור' כיון דצריך לעבוד אותו כ"ז דאינו מגרע וגם אפשר בכה"ג אם לא נשאר ש"פ מדמי המכירה אפשר דא"י לגרע כי צריך לקנות עצמו בפרוטה אם כן כיון דבעבודה ש"פ על כל פנים יאסור לגזול מהאדון העבודה אם כן אמאי לא יקרא עבד וצ"ע: