מנחת חינוך · סימן מ״ב, כ״ב

ב) יוצא ביובל אם פגע בו שנת היובל אפילו נמכר שנה אחת לפני היובל היובל מוציאו ול"ד שנה א' אלא אפילו יום א' ע' קדושין ט"ו מבואר דאם נמכר ב' וג' שנים לפני היובל היובל מוציאו ע"כ ל"ד ואפילו יום א' קודם היובל דמ"ש דבכ"ע היובל מוציאו וז"פ ואפילו ברח ופגע בו יובל היובל מוציאו וא"צ להשלים כ"ה בש"ס שם די"ז וכ"פ הר"מ ועיין כסף משנה מביא בשם הסמ"ג דפוסק כהירושלמי דברח אין היובל מוציאו ותמה עלי' למה פסק כהירושלמי נגד הש"ס דילן ועלח"מ שהסמ"ג פירש הש"ס דילן להסכים עם הירושלמי. ואינו מבואר בר"מ כאן מתי יוצא ביובל אם תיכף בר"ה של שנת היובל או אם ביוה"כ דכתיב בקרא פ' בהר ביוה"כ תעבירו שופר וקראתם דרור וכו' וד"ז הוא פלוגתא בר"ה ד"ח ע"ב רבנן סוברים מיוה"כ חייל יובל ורי"ב של ריב"ב סובר דמר"ה חייל יובל ומר"ה ועד יוה"כ לא היו העבדים נפטרים לבתיהם ולא משתעבדים לאדוניהם אלא עטרותיהן בראשיהם כיון שהגיע יוה"כ תקעו בשופר נפטרו העבדים לבתיהם וכ"פ הר"מ כר"י בנו של ריב"ב בפ"י מה"ש ויובל ע"ש ובס' ט"א שם כתב הטעם דלא נפטרין לבתיהם אע"ג דמר"ה מתחיל יובל היינו טעמא כיון דמבואר בש"ס שם בדף אח"ז וכ"פ הר"מ דשלשתן מעכבין את היובל היינו אם לא תקעו ב"ד בשופר או לא החזירו השדות או שלוח עבדים ע"ש ע"כ מר"ה ועד יה"כ מתלי תלי וקאי דלמה לא יתקעו או לא יחזרו השדות ולא יהי' יובל כלל ואח"כ ביה"כ כשעושין שלשתן חל יובל למפרע ע"כ לא משתעבדין דלמא יהי' יובל ואינן נפטרין לבתיהם דלמא יבטל היובל דהיינו דלמא לא יעשו א' משלשתן וא"כ פשוט דמר"ה ועד יוה"כ אסורים העבדים בש"כ דלמא יהיה יובל אם כן יצאו לחירות מר"ה ואסורים מר"ה.