מנחת חינוך · סימן מ״ב, ט״ו

והנה הקנין של ע"ע מבואר במשנה קדושין י"ד ור"מ כאן פ"ב מה"ע דנקנה בכסף ובשטר וש"כ הרי הוא ככסף ושיעור הכסף הוא פרוטה כמו בכל התורה ועיין בפ"ד כאן דפוסק הר"מ דאמה עבריה אינה נקנית בפרוטה רק יותר מפרוטה דראוי לגרעון ובכ"מ הקשה על הר"מ אמאי ל"צ בע"ע ג"כ יותר מפרוטה כיון דקנין כסף נפקא לן בע"ע מאמה העבריה אם כן הו"ל למפסק דגם בעבד צריך יותר מפרוטה ע"ש מה שתי' וע' לח"מ ומ"ל מה שפלפלו בזה ולקמן במצות אמה יבואר אי"ה. ובקנין שטר כתב הר"מ א' מכרוהו ב"ד ואחד מ"ע וכו' כיצד בשטר כותב על הנייר או על החרס הריני מכור לך והריני קנוי לך ונותן לו השטר ועיין כסף משנה שהר"מ פוסק כמ"ד האב כותבו וה"ה בעבד ע"ש וי"ל דלשון השטר שמבואר כאן הריני מכור לך היינו במצות עשה אבל מכרוהו ב"ד כיון שנמכר בע"כ והב"ד הם הבעלים שמוכרים ודאי צריכים לכתוב בלשון שמוכרים הם כגון איש פלוני קנוי או מכור לך כמו הקונה קרקע או ע"כ מחבירו דכותב לו שדי וכו' ה"נ כותבים לו איש פלוני וכו' כנ"ל פשוט אעפ"י שאינו מבואר להדיא. והנה מבואר כאן דגבי ע"ע אין שום קנין בעולם כגון משיכה או חליפין רק שני הקנינים הללו כסף או שטר ועיין בסוגיא קדושין די"ד עד סוף הסוגי' שם ועספ"י ומקנה שהאריכו והסכמות כולם כהר"מ דרק באלו השני קנינים נקנה הע"ע. וע"ע זה הנמכר מחויב לעבוד לרבו ומעשי ידיו לרבו וער"מ פ"א איזה מלאכות שהרב אסור לעבוד בו ויתבאר בעזה"י במקומו אבל מציאתו לעצמו וכן יכול לזכות ע"י לאחר כי אין ידו כיד רבו כמו ע"כ כמבואר כ"פ בש"ס אף דאמרינן בקדושין דע"ע גופו קנוי לו היינו לענין שצריך ג"ש כמבואר לקמן בס"ד אבל לענין זיכוי ושאר דברים אין ידו כיד רבו וכ"ה בחי' רשב"א ע"ש. והרב חייב במזונות וכסות ומדור לע"ע עיין ר"מ ספ"א ה"ט וחייב להשוות לו במאכל ומשתה וכסות ומדור שנאמר כי טוב לו עמך שלא תאכל פת נקי והוא פת קיבר אתה ישן וכו' אתה דר וכו' ובתוס' קידושין כ' הביאו ירושלמי דאם האדון אין לו אלא כר א' אסור לישן עליה כי העבד לא יהיה לו במה לשכב ואם גם הוא לא ישכב ה"ז מדת סדום. ע"כ מחויב האדון ליתן להעבד והוא ישן ע"ג קרקע. מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי קונה אדון לעצמו והר"מ כאן לא הביא דברי הירושלמי ומסיים כל הקונה וכו'. ואפשר סובר הר"מ דהירושלמי סותר ש"ס שלנו ב"מ פא"נ ונדרים דמבואר שם ב' אנשים יש להם קיתון של מים ואם ישתה הא' וחבירו ימות חייו קודמים שנאמר וחי אחיך עמך חייך קודמין. אם כן כאן דילפינן מן כי טוב לו עמך אם כן הוא קודם. וכבר תמהו על הירושלמי הזה מהש"ס זה בס' מהרי"ט ואינו ת"י ובס' תו"ח ב"מ ע"ש מה שתירץ. ומכח קושיא זו לא הביא הר"מ הירושלמי וסובר שאם אין לו אלא כר א' באמת האדון קודם וצ"ע.