ועיר מקלט שרובה רוצחים אינה קולטת שנא' את דבריו ולא ששוה דבריהם לדבריו והוא בגמ' דף י' ע"ב ובר"מ פ"ז ומדרש הזה נר' אפילו רוב רוצחים בשוגג ולא במזיד אינה קולטת דשוה דבריהם לדבריו דגם הוא שוגג. ונר' ג"כ דל"ד רוב תושבים אלא אם נתרבו רוצחים שברחו לכאן כיון דהם הרוב שוים דבריהם ואינו קולט ונר' דאם הי' מע"מ וע"י הרוצח נשלם הרוב נר' דקולט אותו כיון דלא הי' הרוב קודם כנ"ל. ונר' ג"כ דאפילו היה רוב רוצחים שנתכפר להם שחזרו במיתת כה"ג ודרים שם מכל מקום אינו קולט דסתמא אמרי' רוב רוצחים וכו' ע"כ בכ"ע אין קולטת ומבואר שם בגמרא ובר"מ דע"מ שאין בה זקינים אינה קולטת וכן בעגלה ערופה אין מודדין וכו' והטעם דבעינן זקני העיר וליכא וכן כתב הר"מ כאן דעיר שאין בה זקנים אינה קולטת ואינו מבואר כמה זקנים צריך אי ב"ד של שלשה או ב"ד של כ"ג ועיין בתוס' סנהדרין דף י"ד דכתבו אף דזקנים מבואר שם היינו זקנים מן השוק מכל מקום זקני העיר משמע מיוחדים על כל פנים אפשר בג' סגי דזקנים משמע שנים ואין ב"ד שקול וכו' ובפ' שאחר זה גבי ע"ע מבואר בר"מ להדיא דאין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין של כ"ג וכו' ובש"ס דסוטה אינו מבואר אלא סתם ב"ד אפשר ג"כ בכלל וכאן סתם הר"מ כמה זקנים מעכב וצ"ע ובעזה"י במצות ע"ע יבואר וע' עוד בזה ועיין בפ' מצות חלוצה. והנה כל הרוצחים גולין לערי הלוים כמ"ש ורוצח שגלה ושם בע"מ רצח בשגגה גולה בעיר משכונה לשכונה ואינו יוצא מהעיר וע' רש"י שפירש דמהעיר אינו רשאי לצאת מפני הרציחה הראשונה וכן נר' מלשון הר"מ. ונר' דקיימא לן דכל ערי מקלט לא הי' תחום אחד מובלע בתוך עיר אחרת של מקלט דאל"ה הי' יכול להלוך דהולך בכל התחום כמבואר לקמן ותיכף מתחיל תחום השני ותחום קולט ע"כ נר' דהיו רחוקים זה מזה ולא היה הבלעת תחומין ע' בספר יהושע נחשבים שם כל העיירות. אך א"י מי דחקו לזה הא מבואר שם דיליף מקרא דגולה משכונה לשכונה אם כן א"צ לצאת כי די לו משכונ' לשכונה. ועיין בתוס' במכות ובזבחים דף קי"ז שכתבו דרוצח שגלה לעיר מותר בכל העיר ובתחומה ואם נגלה לשכונה באותה העיר אינו רשאי לצאת משכונה זו והיוצא משכונה זו דינו כיצא חוץ לתחום ע"מ ע"ש. ויותר טוב לו שיגלה לעיר שילך בכל העיר ובתחום כמ"ש התוס' ע"כ פירש"י דאינו רשאי לצאת לעיר אחרת דקיי"ל דלא הוי הבלעת תחומין בעיירות הללו וגם אפשר דגזה"כ הוא בעיר שברח שמה צריך לישב ובתחומה ולא יצא אפילו לע"מ אחר כמבואר במשנה ונס שמה וכו' ואפילו הלך לע"מ אחרת הוי דינו כיוצא מע"מ דצריך לישב בעיר הראשונה כ"נ. ומכל מקום צ"ע ד"ז אם הלך לע"מ אחרת אם הותר דמו וצריך לע' בזה (ע' בהשמטות). וכן לוי שהרג בעירו גולה לעיר אחרת דרשאי לצאת ברציחה ראשונה כמו כל רוצח ואם הרג חוץ למדינתו היינו חוץ לעירו וברח לעירו עירו קלטו זה דעת הר"מ. ומשמע שבן לוי שהרג בעירו ל"מ משכונה לשכונה רק לעיר אחרת אבל התוס' במכות ובזבחים כתבו דלכתחיל' גולין אותו לעיר אחרת ובדיעבד סגי משכונה לשכונה. עוד כתבו דאף לכתחיל' סגי משכונה לשכונ' אך טוב לו יותר דאם גולין אותו לעיר אחרת מהלך בה ובתחומה ובגלה לשכונה אינו רשאי לצאת מאותה שכונה לעולם ואם יצא דינו כדין היוצא מן המקלט ע"ש.
מנחת חינוך · סימן ת״י, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
