מנחת חינוך · סימן ת׳, ג׳

ובכלל מ"ע זו להר"מ הוא דין בכור כיצד הניח בכור לאב ויתבאר בס"ד איזה הוא בכור ובני' פשוטי' ג"כ הבכור נוטל ב' חלקים היינו כשני אחים כגון שהניח ד' פשוטים ובכור הבכור נוטל שליש וכ"א שתות ודוקא בנכסי האב נוטל ב' חלקים אבל לא בנכסי האם אפילו אם הוא בכור לאם ג"כ כי גזה"כ הוא דאין הבכור נוטל פי שנים רק בנכסי האב ודוקא אם נולד בחיי האב אבל אם נולד לאחר מיתת האב כגון שהניח שתי נשים מעוברת או אשה אחת וילד' תאומים אינו נוטל פ"ש שנא' יכיר כו' ואם יצא פדחתו בחיי האב כו' ה"ז נוטל פ"ש ועיין בטור דכ' אפילו רוב פדחתו נוטל פ"ש ומבואר בש"ע בשם התוס' דאם נולד בשעה שהי' אביו גוסס ג"כ אינו נוטל פ"ש דלאו בר הכרה הוא. ודוק' בכור לאביו אפילו היה לאמו כמה בנים קודם כיון שהוא נולד לאב ראשון הו"ל בכור לנחלה וכן להיפוך אם לא הוי ראשון לאב אף על פי שהוא פט"ר לאם אינו בכור לנחלה דתלוי באב. הבא לאחר נפל שלא כלו לו חדשיו אף על פי שיצא ראש הנפל חי מכל מקום הבא אחריו בכור לנחלה ועיין בש"ע ובש"ך אפילו נולד הנפל כלו מכל מקום הבא אחריו בכור לנחלה ועיין בס' מהרי"ט אלגאזי פ"א דבכורות פלפול באריכות. והבא אחר ט' מת ג"כ הוי בכור לנחלה אך בן ט' חי שהוציא ראשו הבא אחריו אינו בכור לנחלה ול"ד כל ראשו אפילו רוב ראשו אין הבא אחריו בכור לנחלה. יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינם בכורים הראשון לפי שלא נולד וכו' שנא' וילדו וכו' והשני שהרי קדמו אחר. נכרי שהיה לו בן בגיותו ואח"כ נתגייר הנולד לו אח"כ אינו בכור לנחלה וזה מבואר ביבמות ובפ"א דבכורות דנכרי יש לו יחוס אבל ישראל שהי' לו בן משפחה ונכרית ואח"כ נולד לו בן מישראלית ה"ז בכור לנחלה הואיל והבן משפחה ונכרית אינו קרוי בן כן מבואר בר"מ כאן וש"ע. ועי' ביבמות שם מבואר דהכל מודים דעבד אין לו חייס וכן פסק הר"מ פט"ו מה"א וכן מבואר באהע"ז סי' ל"ו אם כן כאן נמי דעבד שהוליד קודם שנשתחרר ואח"כ נשתחרר נוטל הבן שנולד לו אח"כ פ"ש ע"ש בגמ' וצ"ע על הר"מ והש"ע שלא כתבו ד"ז והדין בודאי הוא ברור עי' ביבמות ובבכורות שם. [עכו"ם] (מי) שבא על בת ישראל והוליד ואח"ז נתגייר והוליד בודאי כיון דקיימא לן עכו"ם הבא על ב"י הולד הולך אחר דידה והוא ישראל אם כן הבא אחריו הוי בכור לנחלה. שוב ראיתי בס' מהרי"ט אלגאזי פ"ח שפלפל בזה ולא עיינתי בדבריו ע"ש ומכל מקום אני לך. ועכו"ם שבא על השפחה הולד עבד עי' בר"מ ה' עבדים וא"כ אינו בנו והבא אחריו אחר שנתגייר הו"ל בכור לנחלה וכן עבד שבא על הנכרית דהולד הולך אחר דידה ג"כ הבא אחריו אחר שנשתחרר הו"ל בכור לנחלה ולא ביארו לנו הדינים הללו בפירוש. ועיין במהרי"ט אלגאזי שם. ובכור ממזר אף שנולד מח"כ מכל מקום הוא בכור גמור ויורש פ"ש ועיין בר"מ שמביא מפסוק בכור בן השנואה אעפ"י ששנואה בנשואי' ועיין בלחם משנה מה שהקשה ע"ז אבל הדין דין אמת כמבואר פרק כיצד פ"ב ביבמות. מי שיש לו בכור טומטום ואנדרוגינוס כבר כתבנו דבמקום בן אינם יורשים כלל אפילו חלק הפשיטות רק כאן בנולד טומטום ואח"כ נקרע ונמצא זכר דהוא יורש ומכל מקום גזה"כ דאין לו חלק בכורה שנאמר והיה כו' שיהיה בן משעת הוי' אפילו נקרע בחיי אביו כיון דלא היה בן בשעת הלידה. וכן טומטום שנקרע והיה זכר ופשוט אינו ממעט חלק הבכור כיצד כגון שיש בכור ופשוט וטומטום הנקרע והוא זכר ונשאר ו' מנים אלו היה זה הנקרע כדין זכר ופשוט היו חולקין המעות לד' חלקים כל חלק ק"ן זהו' והיה נוטל הבכור שלשה מאות זהב ועכשיו דהוא גזה"כ כיון דלא נולד זכר ודאי אינו נתמעט חלק הבכורה נוטל שני מאות זהב בחלק הבכורה כאלו אינו ונשאר ת' זהו' נוטל הבכור והפשוט והטומטום כל אחד חלקו היינו כל אחד מנה ושליש ויש ביד הבכור ג' מאות זהו' ושליש דהוא גזה"כ דנגד חלק הבכורה חשבינן לטומטום הנקרע כאלו אינו וכן העובר ואפילו נולד לאחר מיתת אביו אינו ממעט בחלק בכורה והוא גזה"כ עיין בר"מ ובטוש"ע. ואם הוליד מח"ש וחב"ח בכור דחלק הב"ח הוא בנו נראה דהוא בכור ונוטל פ"ש ומ"ל כלו או פלגא כמ"ש לעיל גבי ירושה וגם אם הוליד בת מח"ש וחב"ח ואח"כ הוליד מישראלית בודאי אינו בכור כי הבת בתו היא מצד חלק הב"ח כנ"פ. וח"ע וחב"ח שהוליד מישראלית דה"ל ספק קידושין וספק אם הבן מתיחס אחריו כמבואר בהשולח אינו בנו ליורשו כלל כמבואר שם בגיטין ואם נשתחרר והוליד מישראלית הבן הנולד הוא ספק בכור מחמת הא' וא"צ לפרש כי ק"ל. ול"מ שהבכור חי אחר מיתת אביו אלא [אפילו] מת הבכור בחיי אביו והניח בת ואח"כ מת האב והניח בנים אות' הבת יורשת חלק הבכורה ג"כ כאילו היה אבי' קיים וזה מפורש בכ"מ מבנות צלפחד המבואר בתור'.