ועפר"ד דרוש י"ב תמה על הר"מ למה בלא נשתמש רק שחצבן יהי' אסורים לגבוה הא הזמנה לאו מלתא הוא ובאמת הר"מ לא עינה מלבו ד"ז והוא תוספתא מפורשת במגלה כמבואר בכ"מ וקושיתו לא ננעלו שערי תירוצים. ולכאורה כאן בסוגיא דהאבעיא כלים שנשתמשו בבית חוניו מהו שישמשו במקדש מטעם קנס וה"ר מכלי מקדש שהי' בימי אחז נגנזו אף דא"א אוסר דבר שא"ש מכל מקום חכמינו זכרונם לברכה קנסו אם כן ה"ה אם נשתמשו בבית חוניו. ולכאורה בלאו הכי קשי' הא אסור להשתמש לגבוה כיון דנשתמשו להדיוט ובנשתמשו להדיוט ודאי נאסר לגבוה ולומר כיון דקיימינן דבית חוניו לאו ע"ז הוא אלא עשאן לשמים אם כן ה"ל כמו נשתמשו לגבוה זה אין סברא כיון דאפילו הוזמנו וכ"ש נשתמשו לבהכ"נ דהוי גם כן לשמים ומכל מקום ה"ל כשימוש הדיוט לבהמ"ק מכ"ש בית חוניו דבאמת הי' הבית הזה עומד בעבירה ובאיסור כרת ודאי הו"ל כשימוש הדיוט. ולומר דשימוש הדיוט שנאסר לגבוה אפשר דאינו אלא לכתחלה אבל אינו פוסל העבודה בדיעבד ואבעי' בש"ס אם נשתמשו בב"ח מחמת קנס שיהי' אפילו בדיעבד ז"א אפילו לפי המסקנא דקנסו אינו פוסל בדיעבד כמבואר בר"מ פ"ט מה' ביאת מקדש דאפילו כהנים דבני דעה וקנסו אליבא דכ"ע מכל מקום אינו פוסל עבודה בדיעבד. אך באמת יש לדחות דהאבעיא הוא אפילו בבהמ"ק שלקחו הכלים ושימשו בב"ח דל"ש איסור כיון דנשתמשו להדיוט כיון דבאמת הי' של גבוה אין אחר כך שימוש הדיוט נחשב שעי"ז יאסר עפר"ד דרוש הנ"ל מכל מקום משום קנס ב"ח שייך שפיר דנאסר וה"ר מאחז דהי' משמש בכלי המקדש ומכל מקום אף שמה"ת לא נאסרו קנסו חכמינו זכרונם לברכה מחמת שנעבדה בהן עבירה ה"ה כלי בית חוניו אם כן הוא נ"מ ובודאי נאסרין אף כלי בהמ"ק אם נשתמשו בב"ח מטעם קנס. או אפ"ל דנ"מ אפילו נשתנו ע"ש במג"א דאינם אסורים מטעם שימוש מכל מקום מטעם זה שנשתמשו בעבירה אסורים בכ"ע לגבוה ע"ש. אך ק"ל למסקנת הש"ס דאבני מזבח ששיקצום מלכי יון לע"ז דגנזום כיון דבאו בה פריצים ונעשים חולין והגוים זכו מהפקירא ונאסרו אפילו להדיוט ואמרינן שם היכי נעביד נתברינהו פירוש כדי שיבטלום הא אבנים שלמות בעינן לנסרינהו לא תניף עליהם ברזל ול"ל לטעמים הללו כיון שיצאו לחולין ונשתמשו לע"ז אם כן אסורים למזבח מחמת שנשתמש בהן להדיוט ומה נשתמשו להדיוט חי אסור לגבוה עאכו"כ שנשתמשו למתים ודאי לא עדיף מנשתמש להדיוט וא"כ בלאו הכי גנזו והיכי אמרי היכי נעביד נתברינהו וכו' ולא מהני אפילו נשתנה אצל מזבח ע"ש במג"א ובפרט דגבי אבנים למזבח ל"ש שינוי צורה כלל ואפשר דעדיפ' מיני' קאמר דמפורש בתורה אבנים שלמות ובאתי רק לעורר.
מנחת חינוך · סימן מ׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
