מנחת חינוך · סימן ד׳, נ״ו

וער"ה ל"א תקנת ריב"ז שאפילו ראב"ד בכל מקום אין העדים הולכים אלא למקום הועד. ופירש"י אף שעיקר הקידוש תלוי בו כדתנן ראב"ד אומר מקודש וילפינן מקראי וכו' מכל מקום היתה תקנת ריב"ז שיקדשו הב"ד בלא הראב"ד ובגמ' הטעם דנמצא אתה מכשילן לע"ל ובט"א מסתפק אולי ג"כ מקדשין ע"מ שירצה ראב"ד. וכעת לא מצאתי בר"מ שיביא תקנה זו דריב"ז ושאר תקנות דריב"ז הביא כ"א במקומו. ותקנה זו השמיט ולא ידעתי על מה וא"ל דאין נ"מ לדינא מה דהוה הוה והאידנא אין לנו קה"ח וכשיבא משיח צדקינו אזי תתבטל התקנה עיין ר"מ פ"ז מה' לולב שכ' ותקנה זו עם כל התקנות ריב"ז כשיבנה בה"מ יחזרו הדברים. ז"א דדוקא מה דתיקן ריב"ז מחמת המקדש כמו בלולב לאחר חורבן כל ז' זכר למקדש או שופר משחרב בהמ"ק לא רצה לעקור לגמרי המצוה. ע"כ תיקן בכ"מ שיש ב"ד וכשיבנה המקדש יחזרו הדברים כבתחלה אבל תקנה זו אין תלוי במקדש כלל דאף בזמן בהמ"ק קיים היתה התקנה שאם לא יהי' הראב"ד במקומו יקדשו בעצמם כדי שלא יכשלו לע"ל אם כן תקנה זו לא זזה ממקומה כמו נעילת הסנדל לכהנים בדוכנם ופשוט. אדרבא ק"ק למה מביא תקנת ריב"ז פ"ג לענין שמקבלין עה"ח כ"ה הא אין נ"מ ודאי כשיבנה בהמ"ק יוחזר התקנה ראשונה שלא יקבלו אלא עד המנחה וכעת אין נ"מ דאין מקדשין עפ"י עדים. וגם מה שמביא דלאחר חורבן אין מחללין שבת אלא על ניסן ועל תשרי בלבד דהוא ג"כ תקנת ריב"ז ג"כ אין נ"מ אבל תקנה זו תהי' כשיבנה בה"מ ב"ב הו"ל להביא דין זה וצ"ע.