מנחת חינוך · סימן ד׳, נ״ה

וצריך שיהי' הראב"ד הגדול היינו הנשיא ראש לע"א סנהדרין בכלל הז' ובעבור שנים מתחילין מן הצד ובעה"ח מן הגדול. ואם הנשיא בדרך רחוקה אין מעברין אלא ע"ת אם ירצה הנשיא בא ורצה ה"ז מעוברת לא רצה א"מ ער"מ. ובש"ס מעשה בר"ג וכו' ואמר רוצה אני נמצא שנה מעוברת סנהדרין י"א. ובר"מ פ"ז מהלכות אישות האומר לאשה ע"מ שירצה אבא היינו שיאמר הן ויש שיטות דהיינו שלא ימחה וי"א דהיינו שישתוק. וע"ש במ"מ וכ"מ. היוצא מזה דיש סוברים דאף אם בשעת שמיעה לא נתרצה ואח"ז אמר הן נתקיים התנאי וע' אה"ע סי' ל"ח. אם לא נתרצה הנשיא בתחלה או שתק או מת קודם ששמע ומלשון הש"ס ואמר רוצה נראה קצת דהוי כע"מ שיאמר הן ועיין בט"א ר"ה דל"א כתב דוקא אם נתרצה הנשיא קודם ניסן אבל אם נתרצה לאחר ניסן כיון דעכשיו א"י לעברו ל"א אגלאי מלמ"פ דאין ברירה ולמ"ד י"ב מהני כמו בשני לוגין ובש"א סי' צ"ג דעתו דדוקא בתנאי קו"ע למאן דל"ל ברירה א"מ לענין קידושין אבל בשוא"ת כגון שלא ימות פ' לכ"ע י"ב. וה"ר מד' הר"ן פ' כל הגט שכ' דסתם משנה דע"מ שירצה אבא מקודשת לר"י הוא דהוי כע"מ שלא ימחה אבל ע"מ שיאמר הן א"ב אלמא איכא חילוק בין קו"ע לשאו"ת ע' בש"א. אם כן ה"נ תלוי במש"ל ע"מ שירצה כאומר ע"מ שיאמר הן, אם כן אם בא ניסן א"ב. ואי אמרינן כהסוברים לא ימחה אם כן אם אין הנשיא מוחה מעובר דהתנאי מתקיים מאליו אמרינן י"ב. וע' ס' עמק המלך דיני ברירה עיקר י"ד שלא כד' הש"א. ובעיקר י"ג הביא בשם המכתב מאליהו דאפילו למאן דא"ל בעלמא ברירה דוקא אם יש בידו לעשות עתה המעשה כגון כתבו גט לאיזו שארצה דאם רוצה מגרש עכשיו וכן ע"מ שירצה אבא יכול לקדשם עכשיו בלי שיתלה בדעת האב אבל אם אין בידו לעשות עכשיו לכ"ע א"ב. אם כן לפ"ז כאן עכשיו א"י לעשות העיבור דתלוי דוקא בנשיא וא"ב ע"ש ודיני ברירה וע"מ עמוקים הם ואין כאן מקומו להאריך.