והדיינים צ"ל סמוכים ואסורי' להיות קרובי' זל"ז ע' סנה' ור"מ כאן וסנהד' פ"ה ובר"מ ה' עדות פט"ז ה"ה ז"ל לפיכך אין סומכין בסנה' ב' קרובי' זל"ז אבל אלו שמוסיפין עד ז' לעבר שנה יראה לי שאם הי' בהם קרובי' אין בכך כלום עכ"ל. והכסף משנה כתב דג' הראשונים ואפשר ג' מכולם צ"ל רחוקי' כיון דאם גמרו בג' הוי מעוברת צ"ל ג' רחוקים והשאר י"ל קרובים. ועיין בלחם משנה דאותם הדיינים דעושין מעשה ע"פ כגון ג' אומרים לעבר וב' אומרים שלא לעבר דמוסיפים דיינים עפ"י הג' צריכין ג' אלו להיות רחוקים אבל אם יש ביניהם קרובים אין מוסיפין עבורם וער"מ פ"ח מה' סנהדרין דין אם דיין א' אומר א"י ובראב"ד וכ"מ ור"מ שם פי"א ה"ח דבקה"ח ועיבור שנה האב ובנו והרב ותלמידו מוני' אותם בא' והוא מסנהדרין ל"ו וע"ש ברש"י ד"ה הטמאות והטהרות כ' דעיבור שנה שצריך חמשה ושבעה אין האב ובנו כשרי' דלא כהר"מ. ואם אבא להאריך בכל פרט צריך חיבור מיוחד ולא באתי פה רק לעורר.
מנחת חינוך · סימן ד׳, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
