ומי ומי הם המעברין את השנה עיין ר"מ כאן מהש"ס דאין מעברים אלא במזומנים לה כיצד הראב"ד אומר לפ' ופ' הוו מזומנים וכו' ובכמה מעברין מתחילין משלשה דיינים אמרו שנים לא נשב כלל דבודאי א"צ עיבור וא' אומר נשב בטל יחיד במיעוטו דאח"ר להטות. אמרו שנים נשב מוסיפין עוד שנים כי המו"מ של עיבור צריך חמשה ואם שלשה אמרו א"צ עיבור וב' אומרים צריך בטלו השנים במיעוט ואם ג' אומרי' צריך מוסיפין עוד שנים כי גמר העיבור צ"ל בשבעה ובש"ס ילפינן לה דהתחלה בג' ומו"מ בה' והגמר בז'. ועיין במפרש ה"י הקשה מפני מה ב' שאמרו לא נשב בטל יחיד ואין יושבין וכשב' אומרים נשב מוסיפין דיינים ולמה לא יבטל יחיד האומר שלא לישב במיעוטן וכן מפני מה כשג' אומרים א"צ בטלו השנים וכשג' אומרי' צריך עיבור מוסיפין עוד שנים ע"ש מה שתירץ וד' תמוהים ולק"מ דכשב' אומרים נשב בטל ג"כ היחיד ויושבין אך גזירת הכתוב דמו"מ צריך חמשה ע"כ מוסיפין ואם ג' אומרים צריך עיבור בטלו ג"כ השנים אך גזירת הכתוב דגמר בעי ז' ע"ש בש"ס ותבין וד' המפרש צ"ע. ואם גמרו העיבור בג' ה"ז מעוברת.
מנחת חינוך · סימן ד׳, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.