והנה על האביב שביארנו שמעברין עם סי' פירות האילן שלש ארצות לענין סי' אביב ארץ יהודה עבר הירדן והגליל ואם הגיע האביב בשני ארצות ובא' לא הגיע א"מ ואם בשני ארצות לא הגיע האביב אף על פי שבא' הגיע מכל מקום מעברין כיון שבשני ארצות לא הגיע האביב ע' ש"ס ור"מ ושלש הסימנים הנ"ל הם מן התורה דדרשינן מקראי ע' בגמ'. ויש עוד דברים שמעברין מפני הצורך כגון מפני הדרכים ומפני הגשמים ומפני תנורי פסחים ומפני גליות של ישראל שנעקרו ממקומם ועדיין לא הגיעו וכ"ז מפני תקנת קרבן פסח דאם לא יעברו לא יוכלו להגיע לירושלים לעשות ק"פ ועל א' מאלו הדברים מעברין עתו"ס סנהדרין י"א ד"ה מפני. והנה לכאורה קשה כיון דמה"ת א"מ אלא על ג' סימנים הללו ואם אין א' מג' סימנים א"מ היאך יכלו חכמינו זכרונם לברכה לעבר מפני איזה צורך ולעקור מועדים ממקומם לעשות מלאכה ביום טוב ולאכול חמץ בפסח ואכילת יוה"כ הא חכמינו זכרונם לברכה אין יכולים לעקור דבר מן התורה בקו"ע רק בשוא"ת ע' בהאשה רבה.
מנחת חינוך · סימן ד׳, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.