מנחת חינוך · סימן ד׳, ל״ט

ואיני מבין כעת פירש"י בר"ה ובסנהדרין דשמור את חודש האביב היינו האביב יהי' בחידוש הלבנה ואשמעינן קרא שיהי' התקופה תוך י"ד למולד הלבנה וכו' דאז נקרא חדשה ומכאן ואילך הוא ישנה ולתוס' עד ט"ו הוי חידוש על כל פנים דבר זה תלוי במולד הלבנה וכן פירש"י להדיא בר"ה דהחידוש הוא לתולדותיה ע"ש בלשון רש"י וא"כ אם חל התקופה בט"ו והוא לאחר י"ד למולד הלבנה הוי ישנה מאי מועיל מאי שמעברין החודש והוי ט"ו י"ד מכל מקום וכי נשתנה המולד אם כן מכל מקום הוי אחר י"ד יום מהמולד והוי ישנה וגם לדעת התוס' דט"ו יום הוי חדשה מה מועיל העיבור דמוסיפין ודוחין ר"ח מכל מקום הוא ישנה להמולד ובתוס' מביאין ראי' מנהרדעי דמברכין על החודש עד ט"ז וע' טוא"ח ה' ר"ח דנחשב מהמולד ולא מיום הקביעות ואם כן כאן דתלוי בחידוש הלבנה מה מועיל מה שדוחין הקביעות עוד יום והמולד לא נשתנה אם כן הוי ישנה לכל מר כדאית לי' כי הוא לאחר י"ד או לתוס' לאחר ט"ו אם כן מאי מקשה הש"ס ונעברי' לאדר הא משום העיבור לא תתחדש והוי ישנה וצ"ע. ודע הא דמבואר כאן דאם נמשכה התקופה עד שיתסר בניסן מעברין האי שתא תקופה זו מיירי בתקופת ר' אדא ועל תקופת ר"א היו הב"ד סומכין לעבר השנה עיין ר"מ פ"י ה"ו אבל תקופת שמואל נמשך עד אחר פסח ולית לן בה וזה מבואר להדיא במפרש פ"י ה"א באה"ד ובשו"ת משאת בנימין סי' כ"א דהא דשלח ר"ה וכו' זה תקופת ר"א אבל תקופת שמואל נמשך כ"פ עד אחה"פ וחשבון זה דר"א עליו היו סומכין חכמי התלמוד וגם האידנא בחשבונינו דאנו מעברין שנה ח' ולפי חשבון שמואל צריך לעבר שנה התשיעית רק אנו סומכין על תקופת ר"א. ותקופות הנדפסים בלוחות כדי ליזהר מלשתות מחמת התקופה הוא ע"פ חשבון שמואל ע' צ"צ סי' י"ד ופר"ח סוף הר"ח ע"כ התקופות שלנו נמשכים כ"פ לאחה"פ ול"ל בה. ועפ"י ר"ה הקשה היאך מצינו ידינו ורגלינו דכ"פ נמשך תקופת ניסן עד אחה"פ ותקופת תשרי עד אחר החג ועמ"ש בזה. וזה ימים רבים הי' בידי ס' יד דוד על סדר מועד מביא שם ד' הפ"י ותמה עליו דלק"מ דהש"ס מיירי לתקופת ר"א ותקופת ר"א אינה נמשכת ותקופות שלנו הנופלים לאח"פ ולאחה"ח הם לשמואל ואין כעת הספר בידי לעיין בו: