מנחת חינוך · סימן ד׳, ל״ב

שנחשוב וכו'. עיבור שנים היינו שמצוה על הב"ד לעבר שנים בעת הצורך ודינים אלו עיין ר"מ פ"ד שם דבעת הצורך מוסיפים ב"ד חודש על השנה ואין מוסיפים אלא אדר וער"ה וסנהדרין דאם רצו מוסיפין ל' יום ואם רצו מוסיפין חודש היינו כ"ט יום וער"ה כ' העיד ר' סימאי משום חגי זכרי' ומלאכי דשני אדרים אם רצו לעשות שניהם מלאים וכו' וכן הלכה בזמן שהיו עושין ע"פ הראיה ע' במפרש פ"ח ה"ה. ולכאור' קשה איך תלוי ברצונם ור"ג כתב איגרתא לאחינו שבגולה ושפר באנפנא להוסיף על שתא הדא תלתין יומין וכן רשב"ג ע' סנהדרין י"א ע"א וע"ב הא צריכין לעברו בכ"ט אדר לכל היותר כי ביום ל' אין מעברין כמבואר לקמן וא"כ היאך יודעין הב"ד כמה הוי ההוספה דלמא בחודש זה היינו אדר השני לא יבואו עדים ביום ל' ויהי' אד"ר מלא וגם באד"ש יבאו העדים ביום ל"א ויהי' אד"ש ג"כ מלא אם כן אם מוסיפים כ"ט יום היאך יודעים דלמא יהיו מעוברים ואם מוסיפים ל' דלמא יבואו עדים ביום ל' ויהי' אד"ש יום ל' וגם באד"ש יבואו יום ל' ויהיה ר"ח ניסן יום ל' ואין הוספה אלא כ"ט יום ע' ר"ה י"ט ב' ותוס' שם ד"ה אדר ועכצ"ל כיון דהרשות ביד הב"ד לקדש חדשים כרצונם אפילו בלא עדים ורשות בידם לקדש על הרבה חדשים כאשר עשה הלל ב"ב של ר"י הנשיא והב"ד כשמעברין השנים עושים בשביל איזה דבר ע' ש"ס ור"מ ובדברינו לקמן אם כן קודם אד"ש כשמבינים לפי חשבון שהשנה צריכה הוספה כ"ט יום לא יעברו את אד"ש אף אם לא יבואו עדים שראו ביום ל' (אף דבניסן אין מאיימין עליהם מכל מקום כשצריכין לצורך גדול שאני) מכל מקום הרשות בידם לקדש בלא עדים לצורך וכן אם מבינים לפי החשבון שהשנה צריכה הוספה ל' יום לא יקבלו עדות החודש יום ל' של אדר ויהי' ר"ח ניסן יום ל"א אף דבניסן תמיד מקבלין עדים על יום ל' ע"ל ובר"מ מכל מקום כיון דהוי לצורך גדול אין מקבלין והכל תלוי ביד הב"ד מזידין ושוגגין וכו' ועכצ"ל כן דכתב איגרת לגולה דהוסיף ל' יום וסמכו בה"ג הרחוקים ובודאי עיברו את אדר ואנן פסקינן דאדר הסל"נ פעמים מלא ופעמים חסר ע' בסוגיא והרשות ביד הב"ד לקדש אפילו בלא עדים רק מצוה לקדש עפ"י הראיה ולצורך גדול מקדשין ומעברין וע"כ צריכין לדחוק כמ"ש.