מנחת חינוך · סימן ד׳, ל״א

קה"ח וכו' וע"ש וכו'. ער"מ דגבי קה"ח כתב דאין מקדשין אלא בא"י משמע דכל א"י כשר אף דנלמד מפסוק כי מציון תצא תורה מכל מקום כשר כל א"י ובפ"ד גבי עיבור שנים כתב דלכתחלה אין מעברין אלא ביהודה ולא בגליל וכ"מ בסנהדרין דוקא ע"ש יש לו מעלה זו דדוקא בא"י וקה"ח אינו מוזכר וצע"ק כיון דמפסוק כי מציון תצא משמע דגם קה"ח הוא בירושלים דוקא ועיין בצל"ח סוף ברכות מפלפל בענינים אלו וכ' ג"כ דדוקא ע"ש לכתחלה ביהודה אבל קה"ח כל א"י כשרה ע"ש. והנה הארכנו לעיל בדין דאתם אפילו מוטעים ונראה דאם הב"ד קידשו החודש והראב"ד אומר מקודש א"י לחזור בו אפילו תכ"ד אף דבכל התורה בכ"ד יכול לחזור חוץ ממקדש וממגרש ע' ב"ב מכל מקום כאן אי"ל אף תכ"ד דמבואר בסוגיא דנזיר רפ"ב גבי הריני נזיר מן הגרוגרות ע"ש דכל היכי דל"מ שאלה לחכם א"י לחזור תכ"ד דתכ"ד הטעם דמשוי לדיבור קמא טעות אבל אם לא מהני שאלה דהקדש טעות הוי הקדש לב"ש ל"מ חזרה תכ"ד ע"ש וע' קצה"ח סי' רפ"ה סק"ב וא"כ כאן דקיימא לן אתם וכו' דקידוש בטעות גם כן מהני אם כן ל"מ חזרה אף תכ"ד כיון דקידוש בטעות מהני כנלע"ד: