מנחת חינוך · סימן ד׳, ל׳

ואם בעדות החודש נצטרפו קרובים ופסולים עם עדים כשרים ודאי הדין כמו בכל עדות דנמצא א' מהם קאו"פ העדות בטל לכל חד כדא"ל או בראיה לחוד או דוקא אם הגידו כא' גם כן ע' שיטות אלו במס' מכות סוגיא דקו"פ וטוש"ע ח"מ סי' ל"ו. והנה בימי חורפי הקשיתי ק"ע בדרך החריפות אם נאמר דעדות מיוחדת וגם צירוף קו"פ פוסלים בקה"ח ואפילו לא ידעו זמ"ז ע' סי' ל"ו והנה בכל העדות אם היה צירוף קו"פ מבואר דוקא אם הפסולים נתכוונו להעיד פוסלים ושואלים אותם אם למחזי אתו או להעיד וע' ש"ך סי' ל"ו כ' דהא דאמרינן דאם הקו"פ באו לראות אינם פוסלין דוקא אם הכשרים נתכוונו להעיד אז אין הקו"פ שנתכוין לראות מבטל עדות הכשר שנתכוין להעיד אבל אם הכשרים ג"כ לא נתכוונו להעיד אף דבעדים כשרים א"צ כוונה להעיד מכל מקום כיון דיש קרובים ע"י צירוף פוסלים את הכשרים אף דהקו"פ לא נתכוין להעיד ג"כ יעו"ש, אם כן קשה בהא דמבואר במשנה ר"ה כ"ב ת"ק סובר קרובים פסולים לעה"ח ור"ש סובר כשרים ואר"י מעשה בטוביה הרופא שראה את החודש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו הכהנים אוא"ב ופסלו את עבדו דסברי קרובים כשרים רק מיוחסים בעינן וכשבאו לפני ב"ד קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו דקרובים פסולים ועבד משוחרר וגר כשרים ע"ש ולפי זה קשה דהב"ד של כהנים שקיבלו אוא"ב ופסלו את עבדו דעבד פסול אם כן איך קיבלו אוא"ב הא נפסלו בצירוף הפסול שהעבד נצטרף עמהם בראי' שראו כאחד דבקה"ח ג"כ בעינן ראו כאחד אם כן כולם פסולים אף הכשרים לפי דעתם נפסלו מחמת צירוף הפסול היינו העבד ועכצ"ל דשאלו אם להעיד בא ונתברר דהעבד לא אתי אלא למחזי אם כן לא נפסלו הכשרים בצרופו כיון שלא בא אלא לראות אם כן קשה כשבא לב"ד וקיבלו אוא"ע ופסלו בנו והאיך קיבלו אוא"ע הא נפסלו בצירוף קרוב דהיינו בנו ואי דחקרו דבנו לא נתכוין להעיד ולא בא רק לראות אם כן אין בנו פוסל הא לשיטת הש"ך אם הכשר גם כן אתי למחזי נפסל בצירוף הפסול אף שהפסול גם כן לא בא אלא לראות וכאן ע"כ העבד גם כן לא נתכוין אלא לראות דאל"כ לא היו הכהנים מקבלין אותו ואת בנו וכמש"ל וא"כ עתה אצל הב"ד דהעבד כשר מכל מקום לא נתכוין להעיד אם כן אף דהבן ג"כ לא נתכוין להעיד פוסל בצירופו להכשר שג"כ לא נתכוין להעיד להש"ך וכיון דהעבד ודאי לא נתכוון להעיד כיון שהכהנים קיבלו אותו ואת בנו נהי דלדעת הב"ד העבד כשר עכ"ז נפסל ע"י צירוף הבן ועיין באו"ת דעתו דעבד דאינו בתו"ע כלל א"פ בצירוף מכל מקום כאן מיירי במשוחרר דהו"ל עד כשר לכה"ת וע"כ דלא נתכוין להעיד אם כן אף דהב"ד הכשירו אותו נפסל מחמת צירוף הבן וב"ה נתפרסם הקושיא הזאת בין הלומדים ולא מנעתי לכתבו בח"ז אף שאין דרכי בכאן לבא בדרך החריפות אך לעורר ישמעו וכו' ועיין בנוב"י ק' א"ע סי' ע"ב האריך בזה ובדין עשאי"ל בד' התוס' מכות הנ"ל ולפום ריהטא נראים דבריו שם סותרים לד' לעיל והד' ארוכים וצריך חיבור מיוחד לברר וללבן. עיין ר"מ פ"ב ה"ח כ' אין מחשבין אלא בג' ואין מקדשין אלא בג' וחישוב נמי צריך ג' והיינו כר"א בסנהדרין י' ע"ב ואע"ג דלדידיה אתיא המשנה שם דאין מקדשין החודש כלל והר"מ פוסק כמ"ד בזמנו מקדשין אותו מכל מקום פסק כר"א בזה ע"ש בגמ':