מנחת חינוך · סימן ד׳, כ״ד

והנה עידי החודש מבואר בש"ס דר"ה ור"מ פ"ב דבעינן עדים כשרים כמו בכל התורה כול' וקרובים ופסולים אפילו פסולי דרבנן פסולים לעדות זו וגם צריכין דו"ח ע"ש בלחם משנה ור"מ ספ"א כי עדיף מד"מ כי שם עקרו רבנן הדו"ח מפני נעי"ד עיין ה' עדות סי' ל' וגם בעינן ב"ד סמוכין כדיני קנסות. ונראה פשוט כיון דהר"מ כתב דאין כשרים אלא עדים הראוים להעיד בכ"ד אם כן גם נוגעים בעדותן פסולין ומשכחת כאן נוגע ד"מ כגון ע"ע דנמכר קודם שש שנים בר"ח ניסן דשלמו השש שנים בתחלת ליל ר"ח ניסן ע' ש"ס ור"מ ה' עבדים והוא בא ביום שלשים לאדר להעיד שראה את החדש ואם יתקדש היום החודש יצא לחירות תיכף ואם עשה מלאכה בליל ל' כיון דלמפרע נשלם זמנו בלילה צריך הרב לשלם לו כפועל אבל אם לא יתקדש היום החודש אם כן צריך לעבוד את רבו כל היום אם כן ה"ז נוגע בעדות. וגם אם אמר ביום ל' אדר לרבו בעוד שהי' עליו לעבוד עד הלילה אהבתי את אדוני וכו' נרצע ועובד עד היובל אבל לאחר שש אם אמר אהבתי אינו נרצע עיין ר"מ פ"ג מה' עבדים ה"ט ונרצע באותו היום בסוף שש והוא אמר היום לאדון ונרצע ואח"כ אם יתקדש החודש אם כן הוי אחר שש כי נמכר בר"ח ניסן ותחלת ליל ר"ח נשלמו השש אם כן אינו נרצע ואפילו נרצע אינו כלום כיון דאמר לאחר שיצא לחרות אם כן ה"ל נוגע בעדות כי עתה חוזר וא"ר לעבוד וכשיתקדש היום החודש יצא לחרות. ועוד יש כמה גוונים דהנאה לאדם שיתקדש החודש היום כמו בשכירות וכה"ג נראה ודאי דהם פסולים דבין אם נוגע מטעם משקר ובין אם נוגע מטעם קרוב פסול והד' עתיקים ע' בח"מ סי' ל"ז וכאן קרובים פסולים וחשש משקר ג"כ פסולין דחז"ל עשו יותר תקנה כאן שלא לקבל אלא במכירין ואפילו קודם התקנה הו"ל כשאר עדות אבל לא גרע אם כן בודאי נוגע גרע ופסול והוא בכלל ד' הר"מ דאין כשר לעדות החודש אלא שני אנשים כשרים הראוים להעיד בכ"ד וא"צ לפרש דממילא משתמע כנלפע"ד פשוט. אך ז"פ דמיירי דידעינן שהיה לו הנאה אבל מן הסתם שבאו עדים ל"ח להו למשקרים ולנוגעים כמו בכל דוכתי רק אם ידעינן שהם נוגעים כנלפע"ד פשוט.