והנה הדינים הללו שכתבנו דמקלמ"פ ושאר עניני' זה דוקא לכתחלה מצוה על הב"ד לעשות כך לקדש עפ"י עדים ושאר דברים אבל בדיעבד מה שעשו הב"ד עשו בין שקידשו או עיברו שלא כדין ער"ה אתם אפילו מזידים אפילו אנוסים או שוגגים אין לך מועדים אלא אלו וכ"מ בר"מ ספ"ב ב"ד שקידשו בין מזידים וכו' חייבים הכל לתקן המועדים על היום שקידשו בו ואפילו אם יודעים שטעו שאין הדבר מסור אלא להם ומי שציוה לשמור המועדים הוא ציוה לסמוך עליהם. והנה יש עוד הרבה הערות בעניני' אלו וזה כמה שנים החילותי לחבר קונטרס מיוחד על הפרקים אלו ולא גמרתיו ונאבדו העלין ומגמר בעתיקא וכו' וכתבתי כאן למזכרת לעורר לבות המעיינ' ישמעו ויוסיפו לקח ויגדיל תורה ויאדיר:
מנחת חינוך · סימן ד׳, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.