מנחת חינוך · סימן ד׳, כ״א

ונראה ג"כ לפמש"ל אם באו עדים והב"ד רוצים להניח החודש מעובר דמבואר בר"מ דהרשות בידם בשאר חדשים חוץ מניסן ותשרי צריכים לקדש ולומר מקודש על יום ל"א ג"כ כי ל"ש הטעם שכבר קידשוהו שמים כיון דהברירה ביד הב"ד וגם הטעם שכתבתי דאין מקדשין ביום ל"א אם לפי החשבון נראה ביום ל' כדי שיהיה הברירה בידם לקדשו ביום ל' אבל עתה שהסכימו שיהי' מעובר ושמים לא קידשו ע"כ הם צריכים לקדש את היום ל"א כנלע"ד וער"מ פ"ג ה"ז כתב כשמעברין ב"ד את החודש מפני שלא באו עדים יום ל' וכו' היו עולין למקום מוכן ועושים שם סעודה וכו' ובהט"ו שם כ' ב"ד שישבו כל יום ל' ולא באו עדים והסכימו בנשף ועיברו וכו'. וד"ז דסעודת עיבור חודש הוא בסנהדרין ע' ע"ב. ונראה מדברי הר"מ דוקא אם עיברו את החודש מפני שלא באו עדים דהיינו שהי' ראוי להתראות הלבנה ביום ל' אך העדים לא באו וגם בהט"ו כתב ב"ד שישבו כל יום ל' וכו' ובאם עפיה"ח א"נ ביום ל' אין ב"ד יושבין כלל ביום ל' כמבואר פ"א ע"כ דוקא אם עפ"י החשבון היה נראה רק עברו מפני שלא באו עדים אז עושין סעודה אבל אם א"ר לראות ביום ל' אין עושין סעודה כלל כ"נ מבואר להדיא מדברי הר"מ ובאמת בגמרא שם אינו מוזכר חילוק ואפ"ל הטעם כיון דעיקר הסעודה לפרסם שהוא מעובר אם כן בכה"ג צריך פרסום כיון שרואים העולם שב"ד יושבין מבינים שהוא ראוי להתראות עפ"י חשבון אם כן סוברים שבאו עדים וקידשו ב"ד החודש וגם הרבה אנשים בקיאין בחשבון ע"כ צריך פרסום להודיע שהוא מעובר אבל אם עפ"י החשבון ל"נ ביום ל' אם כן הב"ד לא ישבו כלל ואין לך פרסום גדול מזה ע"כ ס"ל להר"מ דבכה"ג א"צ פרסום וא"צ סעודה ואפשר מצא הר"מ איזה ברייתא דמבואר כן ועיין בסנהדרין שם רמי שני ברייתות אהדדי דבאחד מבואר דאין לסעודה זו אלא בלילה ובא' מבואר דאין עולין לה אלא ביום ומשני כדאר"ח בר"א לבניו אחריפו ועולו אחריפו ופוקו וכו' ע"ש ברש"י מבואר דהיו הולכין לסעודה זו יום ל' קודם הלילה ויושבין שם בלילה והר"מ אין דעתו כן אלא היו משכימין בנשף קודם עלות השמש ובזה מקיים שני הברייתות דהוא יום לענין כל הענינים של תורה שצריכים להיות ביום מכל מקום הוא לילה ג"כ דלכתחלה מצוותם דוקא בנה"ח וגם לענין קריאת שמע הוי לילה אך לא הביא הר"מ דין זה דאחרופי ופוקו וגם למה נטה מדרך רש"י שהיו עולין קודם הלילה וע"ש וצ"ע על הלחם משנה שלא הרגיש בזה.