והנלע"ד לפי חומר הנושא דבאמת לכאורה תמוה מאוד דאם באו עדים אחר יוה"כ מקלמ"פ ולא עשו ר"ה ויוה"כ כלל ואין לך קלקול גדול מזה אלא נראה כיון דתוה"ק מסרה המועדים לבית דין אתם אפילו מזידים ואפילו מוטעים אם כן אין לך מועדים אלא אלו כי כן גזירת הכתוב אם כן כשלא באו ביום למ"ד ונעשה החודש מעובר על פי ב"ד כי כן הדין אם כן הקריבו קרבנות של ר"ח ביום ל"א וכן עשו יוה"כ ביו"ד לל"א ובאמת כדין עשו כיון דהב"ד מסכימים ואח"ז אף דהב"ד חוזרים ומקדשים יום ל' מכל מקום מה שהיו עושין הקרבנות יום ל"א וגם היו עושין יה"כ לחשבון כדין עשו כי כך גזרה תוה"ק וא"כ אף שמקל"פ אין כאן קלקול כלל ומכאן ולהבא צריכים לחשוב כמו שקידשו הב"ד את יום למ"ד אבל ע"כ [היכא] שקידשו הב"ד יום ל"א הוי החשבון יום ל"א ואף שמקל"פ מכל מקום אין כאן קלקול כלל ע"כ במשנה דפ"א נשתהו לבא ונתקלקלו ניחא מאוד דאם היו מקבלין היום העדים אם כן היום ר"ח ובאמת לא הקריבו מוספין וגם נתקלקלו בשיר ע"כ התקינו שלא יהיו מקבלין היום כלל אם כן החודש לע"ע מעובר ומקריבין יום ל"א קרבנות של ר"ח ובאמת אח"ז ביום ל"ב יכולים לקבל העדים ולעשות ר"ח ביום ל' מכל מקום הקריבו קרבנות כדינם אבל אם יקבלו העדים היום אם כן לא יקריבו כלל כי אין שהות מן המנחה ולמעלה ע"כ אין מקבלין היום ומקריבין למחר ואח"ז באמת קובעין ר"ח ביום ל' ומכל מקום אין כאן קלקול כי כ"ז שלא קבעו יום ל' הוי יום ל"א ר"ח. וגדולה מזו כתבו התוספות ר"ה כ"א ע"א ד"ה לוי שהבאנו ד' למעלה דבני בבל כיון דלפי חשבונם הי' אז יוה"כ מכל מקום אתם אפילו מזידים וכו' ונהי דתמהתי לעיל וכי היאך יכולים מדינה לעשות לפי חשבונם והלא תלוי בב"ד וכן תמה בס' ט"א ע"ש באריכות על כל פנים הב"ד בעצמם יכולים לקבוע אימת שירצו אם כן עד חצי חודש קבעו לפי חשבונם והיו כ"י צריכי' לעשות המועדים ע"פ קביעתם ואח"ז אף שחזרו וקידשו יום אחר מכל מקום ע"כ נעשה הכל כדין ע"כ מקדשין למפרע ואין כאן קלקול כלל, אבל אם יקבלו ביום ל' לאחר מנחה וא"כ נתוודע היום שהוא ר"ח והיום הוא לאח"ז ולא יוכלו להקריב ומחר הוא יום שלאחר ר"ח ולא יקריבו כלל ע"כ אין מקבלין היום אם כן למחר יקריבו קרבנות של ר"ח ואח"ז באמת מקבלין והוי ר"ח למפרע אתמול מכל מקום הקריבו כדין כמ"ש דהכל תלוי בב"ד כנלפע"ד לפי חומר הנושא. ובעזה"י אשנה פרק זה ולא מנעתי לכתוב לעורר ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
מנחת חינוך · סימן ד׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
