מנחת חינוך · סימן ד׳, י״ז

והנה המפרש פ"ב ה"ח הק' על הר"מ מהא דמבואר בר"ה ראוהו ב"ד וכל ישראל או נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה ה"ז מעובר וכ"פ הר"מ ואי אמרת דמקדשין למפרע אם כן למחר מקדשין יום ל' ע"פ העדים והיאך מבואר כאן דה"ז מעובר ע"ש מה שתי' ובאמת ל"ק דהמשנה משמיענו כמבואר בגמרא דס"ד כיון דאפרסמא מילתא לא לעברוהו או כיון דנחקרו העדים תהוי מקודש כגמ"ד ולקדשי' בלילה קמ"ל ע"ש אם כן כוונת המשנה ה"ז מעובר היינו תיכף בליל ל"א החודש מעובר ואין לו דין מקודש ביום ל' וה"ל כמו שלא באו עדים היום כלל ויש הרבה נ"מ דאלו אמרינן הואיל ואפרסמא מלתא הוי מקודש או דהוי כגמ"ד והוי מקודש אם כן אין לאחר מעב"ד כלום ולא יוכלו לעברו דהב"ד שקידשו החודש ביום ל' שאמרו מקודש ודאי לא יכלו לחזור עיין ר"מ אבל כאן הו"ל כאילו לא באו עדים היום כלל וביום מחר תלוי ברצון הב"ד אם רוצים מקבלין עוד הפעם העדים ומקדשים יום אתמול ואם רוצים מעברים בשאר חדשים כמבואר בר"מ שאם יראו שהחודש צ"ל מעובר מניחין אותו מעובר וזאת משמיענו המשנה דאינו מקודש בודאי אלא מעובר כמו בכל חודש דל"ב עדים כלל כי אין עדותן נחשב כיון דלא קידשו ביום ולמחר הברירה ביד הב"ד מה שא"כ אי הוי אמרינן שנתקדש לא היו יכולים לעברו אם כן בשאר החדשים בודאי ניחא אלא אפילו בניסן ותשרי לשיטת הר"מ דאין בידם רשות לעברו מכל מקום גבי נחקר העדים יש נ"מ גדולה אי אמרינן דהוי כגמ"ד והוי מקודש אם כן הוי מקודש בודאי ואילו באו מחר עדים שפוסלים הראשונים בגזלנותא או שמזימין אותן ל"ה מועיל כיון שנתקדש עיין ר"מ פ"ב ה"ב דאם קדשו החודש על פי עדים ונמצאו זוממין מכל מקום החודש מקודש דאתם אפילו מוטעין ע"ש אבל לכתחלה אין מקדשין אם פוסלין את העדים כמבואר שם אם כן אמרה המשנה דהחודש מעובר ונ"מ אם באו עדים למחר ופוסלים עדות אלו אם כן הוי כאילו לא באו עדים אלו ביום שלשים והוי ר"ח ביום ל"א אבל אי אמרינן דהוי כגמ"ד ונתקדש בלילה לא הי' מועיל אף על פי שנפסלו ביום ל"א מכל מקום כיון דנתקדש אין לאחר מעב"ד כלום אם כן עיקר רבותא דאין החודש מתקדש עד שיאמרו הב"ד מקודש אבל לפ"ז הו"ל דין מעובר כמו בכל חודש שלא באו עדים ביום ל' ה"נ וגם הברירה ביד הב"ד.