מנחת חינוך · סימן ד׳, י״ג

אך קשה לשיטת הר"מ דבשלמא לרש"י דאם אין מחללין את השבת הוי החודש מעובר אם כן הטעם שמחללין את השבת מבואר במשנה שבהם מתקנים את המועדות היינו מכל מקום תיקון המועד שיהי' עפ"י הראי' ובזמנו עכצ"ל לרש"י כן ומ"ש השלוחים יוצאין הוא רק לסעד כפירש"י אם כן ניחא מה דמקשה הש"ס א"א זימנין מלא או חסר נעברי' וק' הא מבואר הטעם מפני השלוחין אע"כ ז"א טעם גמור רק סעד אם כן מקשה הש"ס שפיר אבל לשיטת הר"מ המשנה שאמרה מתקנים את המועדים אינו טעם כלל כי אף אם יבאו ביום ל"א יהי' החודש ביום ל' ונקבע החודש בזמנו אם כן עיקר הטעם מחמת יציאת השלוחין ול"ג חכמינו זכרונם לברכה ול"ק קושית רש"י דהשלוחין בעצמם אינם מחללין כמש"ל כיון דמן התורה מותרים לחלל רק חכמים גזרו וכל היכא דאיכא טעם ל"ג אם כן מאי מקשה הש"ס הכא נעברי' האידנא ולמה יחללו אי זימנין מלא וכו' דע"כ מחללין מחמת השלוחין אם כן קשה לשיטת הר"מ. אומר אני לך ולטעמיך לשיטת רש"י דהשלוחין אינו טעם גמור אבל לדידי' מפני תיקון המועדים הוא טעם גמור כדי שיהי' המועד ביום ל' אם כן ג"כ קשה קו' הנ"ל מאי מקשה דנעברי' הא מבואר הטעם במשנה שבהם מתקנים המועדים עכצ"ל דכאן סברת ר"נ דהמשנה אינה נותנת טעם כלל וזה אך מונה המעלות שיש לחדשים והוא דעת הרז"ה בס' המאור ע"ש שבהם מחללים את השבת ומתקנים את המועדים דהיינו דהב"ד רואים תמיד שיהי' בזמנו וגם השלוחים יוצאין בבוקר וכו' ובאמת לפי מסקנת הש"ס דאיתותב אלא תמיד זימנין מלא או חסר נוכל לפרש דהם טעמים ור"נ לא ס"ל כן כנלע"ד שיטת הר"מ בעזה"י והם דברים טובים ונכוחים רק עניני האיום שכתב הר"מ לא פרשתי עדיין ובאתי רק לעורר.