מנחת חינוך · סימן שצ״ה, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועכו"ם שקנ' קרקע בא"י אכתוב לך בקיצו'. דעת הר"מ דאין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע ממעשרות אף דבכמה מקומות מבואר דיש קנין כ' הכסף משנה בפ"א מה' תרומה ובכמה מקומות ע' בפ"ד מה' שמיטה בכ"מ דיש קנין כ"ז שהוא ביד העכו"ם אבל אם חזר ישראל וקנה לא מיקרי כיבוש יחיד ולענין זה אין קנין והו"ל כשד' של ישראל מעולם. ותבואה שגדל' ביד העכו"ם בשדה שקנה בא"י אם גמר העכו"ם התבואה ואח"כ קנה הישראל פטור מתו"מ. והנה לדעת הר"מ בקנה לאחר גמר אפילו ישראל מישראל פטור דהו"ל לקוח אף כאן מדרבנן פטור וגם אם לאחר שנתגייר קנה התבואה בחזר' דהו"ל ת"ז ואין סברא כיון דאז הי' עכו"ם לא הוי ת"ז כיון דמ"מ הוי שלו תדע ודאי אם נתגייר וקצר תבואה משדה שלו או גמר אחר שנתגייר בודאי חייב ומכל מקום כאן פטור מחמת דגנך ולא עכו"ם ולדעת הריב"מ זה אינו פטור מחמת לקוח רק מחמת דגנך וכו' ואם לקחו מיד העכו"ם קודם מירוח ומרחן הישראל לדעת הר"מ לא הוי לקוח וגם כיון דנתמרח ביד ישראל הו"ל דגנך וחייב להפריש תו"מ. והנה תרומ' אין כאן מקומו אך מע"ר מפריש ואינו נותנו ללוי דמצי אמר אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעי דינא בהדי' שאין אתה יכול ליטול ממנו כלום כי הוא עכו"ם וגם הריב"מ אף דסוב' דלוקח קוד' מירוח מישראל דלא הוי ת"ז מכל מקום כאן בעכו"ם אם קנה קודם מירוח סובר דחייב כיון דאין קנוי לעכו"ם הוי ת"ז כמבואר בתוס' בב"מ ובבכורי'. ומלשון הר"מ שכתב ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייב מן התורה מבואר דוקא אם לאחר שקנה גמרן ישראל אבל אם גמרן ישראל ברשות עכו"ם בתורת שליח או פועל ואח"כ קנה הו"ל כאלו נתמרח ביד עכו"ם דלא תלוי מי הגומ' רק אצל מי שנגמר' אם ברשות העכו"ם פטור וברשות הישראל חייב. ואפשר לחלק בין אם גמר הישראל בעצמו או בתורת שליחות דאין שליחות לעכו"ם ה"ל כאלו גמרן ישראל ואינו תלוי ברשות רק אם הי' ע"י פועל דפועל יש שליחו' לעכו"ם ג"כ הו"ל נתמרח ביד עכו"ם. ואם גמר העכו"ם פירות ישראל מבואר בר"מ בפ"א מן התורה הלכ' י"ג דאינן חייבים מן התורה אף דהם של ישראל דהו"ל דיגון עכו"ם אף דהם ברשות ישראל וג"כ לא חילק בין גמר העכו"ם בעצמו או ע"י שהי' פועל לישראל אף דאין שליחות לעכו"ם מכל מקום פועל שאני כמבוא' בס' מחנה אפרי'. ע' בס' מהרי"ט אלגאזי דל"ז ול"ח שהאריך בענין זה והנה ענינים אלו עמוקים מאוד וכעת כ' לי למזכרת ואקוה בעזר הצור ב"ה שאלמוד עוד מצוה זו בעיון היטב השי"ת יגמור בעדי. ושותפת העכו"ם חולין וטבל מעורבין זב"ז והוא ג"כ אריכות וא"ר עתה להאריך בזה ואילן העומד בארץ ונופו נוטה לח"ל או להיפוך הכל הולך אחר העיקר. עציץ נקוב שהי' נקבו בארץ ולא השריש והנוף בח"ל הולך אחר הנוף כן מבוא' בר"מ מהש"ס דגיטין. אילן שנטעו בבית פטו' מן המעשרו' שנא' עשר וכו' היוצא השדה מבואר בר"מ כאן פ"א מה' מעשר והיא מהירוש' ועיין בכ"מ. והרבה דברים שוה מעשר ראשון לתרומה כל שבתרומ' לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה ה"נ וכל שאין ת"ת אין המעשר מעשר ויש הרבה דינים דאין מעשרין מן הפטור על החיוב ולא להיפוך וכן מן החדש על הישן או להיפוך ואיז' חדש וישן וכ"א ר"ה שלו הכל מבואר בר"מ באריכו' וצריך חיבור מיוחד לבאר כל ד"ז. ות"ג בעינן מוקף כמבוא' בר"מ פ"ג מה' תרומ' הלכ' י"ז ועיין במנ"ל שהביא דיעות דמה"ת בעינן מוקף מכל מקום מע"ר א"צ מוקף כלל כן מבואר בר"מ כאן עוד הרבה דינים ע' הכל בר"מ.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.