מנחת חינוך · סימן שצ״ה, א׳

שנתחייבו ב"י לתת חלק א' מעשר וכו' שנא' כי את מעשר וכו'. ונאמר וכל מעשר הארץ לה' הוא וזה נקרא מע"ר דיני המצוה זו מבוארים בר"מ בהל' מעשר ובטור ובש"ע יו"ד סי' של"א והוא ענין ארוך מאוד ואכתוב בקיצור כדרכי בס"ד הדינים שהם מה"ת. מה שהביא הרהמ"ח ג"כ פסוק מסדר בחקותי וכל מעשר וכו' הר"מ אינו מביא כאן הפסוק הזה אך בס' הסמ"ק לרבינו במצוה קפ"ו מביא פסוק זה ועיין ברמב"ן בשורש י"ב שהשיג עליו דפסוק זה מיירי במע"ש וכן פירש"י בפ' בחקותי ע"ש ועיין בס' פר"ד בדרך מצותיך ח"א. והנה הר"מ והרהמ"ח מונין מצוה זו במצוה אחת אבל הרמב"ן חולק בס' המצות ומונה מצוה זו לשתים א' ההפרשה דנתקן הטבל ומצוה השנית נתינתו ללוי ויש במצוה זו שני מצות ע"ש ובס' פר"ד. והנה המינים המחוייבים במצוה זו של מעש"ר נחלקו אבות העולם ויש בזה ג' שיטות. אחת דעת הר"מ בהלכות תרומות וכאן דכל אוכל שגידולו מן הארץ תבואה וקטניות וכל פרי הארץ חייבים במעשר מן התורה חוץ מעשר ירק, הירקות אינן חייבים אלא מדרבנן וסמך עצמו על הספרי דמבואר כן חוץ מחרובי צלמונה דאינו מאכל רוב ב"א פטור מן התורה ורבותינו בעלי התוס' בר"ה דף י"ב ובבכורות דף נ"ד ובב"מ דף פ"ח האריכו בראיות דאינו חייב מן התורה רק דגן (חמשת מיני דגן הם בכלל דגן כמבואר כ"פ). תירוש ויצהר וכל המינים חוץ מאלו פטור מן התורה וכל הדרשות שבספרי הם אסמכתות ע' בדבריהם שהאריכו בזה וכן דעת הראב"ד כאן בפ"א ודעת הרהמ"ח נוטה לדבריהם ועיין במנ"ל פ"ב דתרומות. והנה תירוש ויצהר הכתוב בתורה היינו יין דתירוש הוי יין ויצהר היינו שמן ויוצא מהמינים הנ"ל אבל ענבים וזיתים עצמם אם רוצה לאכלם כמו שהם אם חייבים מן התורה במעשר עיין בב"מ דף פ"ח ע"ב ברש"י ובתוספות שם בד"ה כי קאמר וכו' כתבו דזתים וענבים העומדים לאכילה חייבים במעשר מן התורה ומבואר בדבריהם דיש חילוק בין אם דעתו לאכלם חייבים מן התורה ואם דעתו לדרכם אינם חייבים מן התורה רק היין והשמן ודעת הרמב"ן בסדר ראה דזיתים וענבים ג"כ מדרבנן רק יין ושמן הוא מה"ת. ועיין בס' ט"א בר"ה דף ט"ו שמפלפל בדברי הרמב"ן ומקשה עליו מהש"ס דב"מ ומביא שיטות רש"י ותוס' ע"ש באריכות. וראיתי בריטב"א בב"מ בסוגיא שם מביא דעת הראב"ד הא דמעשר פירות מדרבנן היינו כל שאינו משבעת המינים שאינם חייבים בביכורים אבל שבעת המינים חייבים מן התורה וכן מביא בס' ש"מ אלא שדבריו אינם מובנים ע"ש אם כן תאנים ותמרים ורימונים ג"כ חייבים מן התורה וכאן כ' הראב"ד דכל אילנות חוץ מתירוש ויצהר הוא רק מדרבנן ואפשר חזר בו או תרי ראב"ד נינהו. והנה מה שכ' הרהמ"ח דמהגמ' משמע דכל הפירות פטורים מן התורה והכי אסיקנא בפרק השוכר את הפועלים וכו' בתאינה וכו' צ"ע דאדרבה שם מבואר דתאינה הוא מן התורה ועיין בתוס' שהקשו זה ותירצו דל"ד נקט תאינה וכו' לפי שהיו מצוי' ביניהם ויש כאן איזה טעות המעתיק ועיין בתוס' בר"ה שם כתבו להדיא דאף תאינים וכו' דהם מז' המינים פטורים מן התורה דלא כהראב"ד. ולשיטת הראב"ד מתורץ כמה משניות שהביאו התוס' שם. והנה בשיטות אלו שנחלקו אבות העולם אין בידינו להכריע וכתבתי לך בקיצור שתדע השיטות.