ומבואר בפסחים דף ס"ד במשנה דבשעת שחיטת הפסח היו קוראין את ההלל ומביאין בתוס' תוספתא דהלוים קוראים את ההלל וכ"כ הר"מ פ"א מהל' ק"פ והקשו בתוס' הא אמרינן בערכין אינו אומר שירה אלא על היין והכא קא חזינן דאיכא שירה בלא נסכים וכן גבי קידוש עזרה בשבועות וכו' ותירצו דאין אומרים שירה בשעת הקרבת הקרבן אלא על היין וכו' אבל שלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה שלא על היין בכ"ד ע"ש. ודבריהם תמוהים מאוד מאי מקשה הש"ס בביכורים האיך אומרים והא אין אומרים שירה אלא על היין ודחיק לתרץ כגון שהביא יין הא ביכורים הוי שלא בשעת הקרבה דאין מקריבים ביכורים כלל ולדבריהם שלא בשעת הקרב' אומרים בכמה דוכתין שלא על היין וצריך עיון גדול. והנה על הגמרא גם כן קשה דגבי ביכורים מקשה הש"ס האיך אומרים שירה הא אין אומרים שירה אלא על היין ולמה לא מקשה כאן גבי פסח האיך קורין הלל והא אין אומרים שירה אלא על היין ותי' התוס' ל"ש דאין חילוק בין ביכורים ובין פסח דאידי ואידי הוי שלא בשעת הקרבה כמ"ש. ולולא התוספתא לא הי' קשה על הש"ס אמאי לא מקשה מפסח הא אין וכו' דאפשר לפרש דלאו הלוים בלבד קורים הלל אלא כל ישראל וזה לא מיקרי שירה דצריך יין וכן כתב הצל"ח שם דע"כ הקדימו התוס' להביא התוספתא דהלוים אומרים וע"ז קשה דאין אומרים שירה וכו' דד"ז הוא בשירת הלוים אך כיון דהר"מ פוסק כהתוספתא דהלוים אומרים מבואר דהש"ס שלנו אין חולק ע"ז אם כן אמאי לא מקשה הש"ס מכאן ותי' התוס' תמוהים מה בין פסח לביכורים דגם כן הוא שלא בשעת הקרבה וצריך עיון גדול. ולפי דברי הצל"ח צ"ל מאי דמקשי התוס' משבועות גבי קידוש העיר והעזרה דשם הי' השיר ג"כ בלוים ובאמת בש"ס בשבועות וגם בר"מ פ"ו מהלכות בית הבחירה אינו מבואר זה ונראה דכולם היו אומרים לא הלוים לחוד ע"ש ועיין ברע"ב במשנה דפסחים שכ' דהג' כתות היו קוראין נראה דכולם היו קורין וע"ש על הגליון בת"ח. והעיקר נלע"ד כיון דמבואר בערכין סוף דף י"א דמה עולה ק"ק אף שלמים אם כן מצות התורה דהשירה יהי' רק בעולות ושלמי עצרת ובביכורים ילפינן שם מגז"ש דטעונין שירה ובפסח דהוא קדשים קלים ואין לנו מקרא ע"ז אם כן ודאי הלל זה לאו דאורייתא והנביאים תקנוהו כמבואר בערבי פסחים נביאים תקנו על כל וכו' ונגאלו וכו' כמו כל יום טוב שתקנו הלל והם תקנו דוקא הלל המצרי אם כן ז"א בכלל מצוה דאורייתא כלל ותקנו שלא על היין בשחיטת פסחים כי אפשר ישחטו פסחיהם וכו' ולא יאמרו הלל כמבואר שם ותקנו כעין תורה דהלוים יאמרו ההלל אבל מן התורה אין שירה רק בקדשי קדשים ועל היין וגם בביכורים דיש לנו גז"ש אבל גבי פסח הוא רק תקנת נביאים וכן גבי קידוש העיר והעזרות ל"מ בקרא והם תקנו ותקנו שלא על היין ג"כ ולא ק' קושית התוס' בפסחים כנ"ב. אך מה אעשה שאין דעת התוס' כן ובטלה דעתי נגדם אך דברי התוס' תמוהים כמ"ש וצריך עיון גדול :
מנחת חינוך · סימן שצ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
