מנחת חינוך · סימן שצ״ב, ב׳

וזמן הפדיון משעברו שלשי' יום היינו יום ל"א מיום הלידה חייב לפדותו וקודם לזה לא מהני הפדיון דכך גזה"כ ואם פדה על אחר למ"ד ע' בש"ע. ואפילו ביום שלשים אינו פדוי רק ביום למ"ד אל"ף ועיין בש"ך כאן שדעתו דאחר כ"ט תשצ"ג הוא זמן פדיון מן התורה ועיין במ"א באו"ח סי' של"ט סק"א שהשיג ע"ז וכתב שצריך דוקא להיות יום ל"א ע"ש. וכ' הרהמ"ח שמצות הפדיון מלמ"ד יום וכו' משיצא מכלל נפל וכו' נר' מדבריו דאם ידוע שכלו לו חדשיו מועיל הפדיון אפילו תוך ל' ובאמת כן נראה מדברי רש"י בבכורות ובב"ק דף י"א ע"ב אבל התוס' בב"ק השיגו עליו ובמנחות דף ל"ז והביאו ראיות הרבה דאפילו אינו נפל גזה"כ הוא דבתוך ל' אינו נפדה ע"ש באריכות וכן בר"מ כאן לא נזכר רק גזה"כ הוא ועיין בפ"ג בר"מ בהלכות איסורי מזבח במנ"ל שם ואין להאריך בזה. ובכור ל"מ אם מת בתוך למ"ד יום דאינו נפדה דלא מטי זימני' אלא אפילו אם נעשה טריפה בתוך למ"ד וחי אח"כ מכל מקום פטור מן הפדיון כן מבואר בש"ס דב"ק ובמנחות לפי' התוס' וכן פי' הר"מ ופוסק כן. ועיין בש"ס דמנחות דמבואר דבכור שנולד בשני ראשים חייב ליתן י' סלעים לפדיון והר"מ השמיט זה וע"ש בתוס'. וספק בכור פטור דהמע"ה עיין בר"מ ובש"ע הרבה דינים ואין כאן מקומו בח"ז לפלפל. וטומטום הוא ספק זכר ופטור ואנדרוגינוס להסוברי' דהוי ספק פטור אך לדעת הראב"ד בהלכות שופר דהוי ח"ז אם כן אפשר דחייב אך לפי המבואר בגמ' דשני ראשים חייב י' סלעים דבגלגולת תלי רחמנא אם כן אפשר כיון דהוי ח"ז והו"ל חצי ראש וחמש ולא חצי חמש וצ"ע ופטפוטי דאורייתא טבים. ולשיטות הסוברי' דאנדרוגינוס ברי' ואינו לא זכר ולא נקבה בוודאי פטור. ואם יש לו בן בכור ממזר מח"כ או ממזרת בודאי חייב אביו בפדיון וגם הוא עצמו כי ממזר הוא בנו לכ"ד כמבואר ביבמות וחייב בכל המצות כישראל ע"כ נוהג בו מצוה זו. כהנים ולוים פטורים ממצוה זו מק"ו וכו' ואפילו בן ישראל ואמו כהנת או לוי' פטור שהדבר תלוי באם. ועכו"ם הבא על בת ישראל דשדינן הבן אחר האם לפי מאי דקיימא לן באהע"ז הבן חייב לפדות עצמו אבל לא האב דאין מתיחס אחר האב והבן חייב בפדיון וכן הבא על הכהנת נפקעה מקדושתה אפילו מקדושת לוי' וחייב הבן לפדות עצמו אבל אם בא על הלוי' וילדה שדינן הבן אחר האשה והוי בן לוי' ופטור מפדיון כן מבואר בש"ס ובר"מ ובש"ע וכן אם נתעברה מעבד יש להם ד"ז. וח"ע וחב"ח שבא על ישראלית והוליד בכור והנה בש"ע אהע"ז מבואר בסי' מ"ד דח"ע וחב"ח שקידש הוי ספק דהוא אבעי' בגיטין פ' השולח וע"ש בהשולח בתוס' ובראשוני' אם לא תפסו הקידושין אין הבן מתיחס אחריו כלל אם כן לענין פדיון הוי בכור וצריך לפדות עצמו כמו עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דחייב בפדיון ועל האב אין חיוב כי לא הוי בנו אך אם נאמר דתפסי קידושין אם כן מצ"ע הוי בנה ומצד הב"ח הוי בנו אך כיון דספיקא הוא האב פטור דהמע"ה והוא עצמו חייב. ואם בא על הלוי' בין אם נאמר דלא תפסי קידושין והולד הולך בתר דידה פטור כמו עכו"ם ועבד הבא על ב"י דפטור ואפילו אם נאמר דתפסי קידושין וחצי הולך אחריו מכל מקום בין ישראל ובין עכו"ם שיש להם בכור מלוי' פטור ע"כ הוא פטור בוודאי. ואם בא על כהנת בוודאי נתחללה מחלק העבדות אם כן דינו כבא מישראלית דהוא עצמו חייב ממה נפשך בין אם תפסי קידושין בין אם לא תפסי והאב פטור מספק כמ"ש לעיל. ואל תטעה לו' דלאותו צד אם נאמר דתפסי קידושין אם כן לא נתחללה לשיטו' הסוברים דהטעם דנתחללה מעכו"ם ועבד מחמת דלאו לאו בר קידושין ע' באהע"ז סימן ו' ז"א דבאמת מצד עבד לא תפסי קידושין רק מחלק הב"ח ע' בהשולח וכ"ז פשוט. ואם ישראל הוליד מח"ש וחב"ח בכור דקיימא לן דהולד ח"ע דמצד עבדות הולך בתר דידה וחצי ישראל דמצד ב"ח הולד מתיחס אחריו ועבד פטור מפדיון אני מסופק כיון דרק החצי חייב בפדיון אפשר דחצי בכור לא חייב רחמנ' בפדיון כלל כמ"ש לעיל גבי אנדרוגינוס ואם נא' דחצי בכור ג"כ חייב אם כן הוא ואביו חייבים כי מצד הב"ח מתיחס אחר אביו כידוע. ואם לוי בא על ח"ש וחב"ח בוודאי פטור דהן מצד עבד והן מצד ב"ח פטור דמצד ב"ח הולד לוי. ואם כהן בא על ח"ש וחב"ח הבאה מח"ש וחב"ח דלא הוי גירות כמו שכתבנו כ"פ בח"ז אם כן ג"כ פטור מכל הצדדים. אך אם בא הכהן על חצי שפחה וחב"ח שנשתחררה בעצמה אם כן מצד חלק הב"ח הו"ל חלל וחלל חייב בפדיון הו"ל כמו ישראל שכתבנו דיש לספק בחצי בכור אם חייב בפדיון וצ"ע ובאתי רק לעורר. ודע מה שמבואר דעכו"ם ועבד שבא על בת כהן דנתחללה וחייב בפדיון ל"ד עכו"ם ועבד ה"ה לכל מי שנאסר' לו דנפסלה מכהונה ומתרומה כגון נתין ממזר וכו' ע' בהלכו' א"ב ובהלכו' תרומות חייב בפדיון. אך אם נפסלה מישראל אביו חייב בפדיון כי בנו הוא ומעכו"מ ועבד הוא עצמו חייב ע' בש"ס ובש"ע וז"פ. עיין בר"מ פי"ח מהלכות א"ב נחשבים שם כל הפוסלים האשה מן הכהונ' ותדע. ועכו"ם ושפחה שנתעברו קודם שנתגיירו ושנשתחררו וילדו הבן חייב בפדיון אעפ"י שהורתן שלא בקדושה כיון דלידתן בקדושה חייב בפדיון דגזה"כ הוא פטר רחם בישראל והרי נפטר הרחם בישראל וחייב לפדות עצמו. וכהן שהי' לו בן חלל אם מת הכהן האב בתוך שלשים חייב הבן לפדות עצמו דחלל הוא זר רק אם מת האב לאחר שלשים פטור דהאב עצמו זכה בפדיונו שהי' כהן. ודע דדוקא אם הבן חלל ע' פמ"ט מהלכו' א"ב דוק' שנולד מפ"כ הרי הוא חלל והוי כזר אבל אם הי' לו בן מיבמה לשוק המבואר שם דמביאה ראשונה עשאה זונה והולד כשר אם כן פשיט' דפטור דהא הולד כהן אעפ"י דאמו פקעה קדושת' כמ"ש מכל מקום כמו כהן שיש לו בכור מישראלית דפטור כיון דהוא כהן. ובשאר ח"ל חוץ זקוק' אם הולד מב"ר כהן או חלל ע"ש בהה"מ ובאחרונים והדברים עתיקין אין כאן מקומו וכ"ז פשוט.