מנחת חינוך · סימן ל״ט, ז׳

והנה שיטת הרמב"ן מובא בר"נ וטור וגם שיטת הראב"ד דכל מה שאסור מן התורה בעשי' אין חילוק בין בולטין לשוקעין ואין להאריך בזה כי הענין הוא אריכות גדול ואין להאריך במה שהאריכו הראשונים והאחרונים. והנה הרהמ"ח כאן אינו מביא כלל חילוק בין צורה בולטת או שוקעת ותפ"ל שדעתו כדעת הרמב"ן. אך יותר נראה מש"ל בלאו כ"ז שלא לעשות צלמים שיעבדו וכתב שם החילוק שבין בולטת לשוקעת ותמהתי שם עליו דבעושה צורה לעבודה אין שום חילוק לשום דעה ע"ש. ונ"ל שזה טעות המעתיק וזה שייך למצוה זו כנ"ב. גם מביא שם דין טבעת וכו' ג"כ שייך לכאן דשם ל"ש זה. ודע דצורות לבנה אף דר"ג היה צייר קו קטן מהעיגול כי היה צריך להראות לעדים היאך ראו והוא בתחלת חודש דאז אינה נראית לנו אלא קו קטן ובשמים הוא בשלימות מכל מקום כיון דנראה לנו קטנה באיזה אופן שנראה לנו ג"כ עוברים בלאו הזה דאי לא לא היה מקשה הש"ס מידי כן כתבו האחרונים ועיין בס' אור יקרות הניח זה בצ"ע הא לא הוי אלא קו. ובאמת כיון דנראה לנו בזה האופן אסור לעשות. וכבר כתבתי דנראה דהר"מ סתם בכל גוונא אסור צ"א אף בצירוף עוד צורה א' וקושית התוס' ל"ל לאסור ד"פ בהדי הדדי תפ"ל משום צ"א ז"א דנ"מ בשוקעת דמותר צ"א וד"פ אסור בשוקעת לשיטתו דאוסר בכל הנהו שאינם בעלי גוי' אפילו בשוקעים כנ"ל. והנה הלאו הזה להר"מ חייב מלקות אם כן פסול לעדות גם בזה"ז ולדעת הרהמ"ח אינו פסול לעדות. ולענין תשובה ג"כ נ"מ להר"מ דינו שיש בו מלקות ותשובה ויה"כ מכפר ואם אין בו מלקות עתו"ס יומא דל"ו ועמש"ל ה' תשובה. וכל אישי ישראל מצווים על לאו זה חוץ מחש"ו. וכ"נ דעת הר"מ פ"ט מה' מלכים דאסור לעשות צורות אך אינו נהרג ע"ז וכבר כתבתי דהתוס' לא ס"ל כן דכתבו דהוא רק איסור שבות. ותימה על הרהמ"ח שדרכו עפ"י רוב למשוך אחר הר"מ אמאי לא הביא כאן דכל באי עולם מצווים ע"ז. וצריך לבזבז כל ממונו שלא לעבור על לאו זה כמו כל הלאוין אך אם צריך למסור נפשו לדברי הר"מ דהוא מעין ע"ז אם כן הו"ל אבזרי' דע"ז ועיין יו"ד סי' קנ"ז דעל אבזרי' דע"ז ג"כ צריך למסור נפשו ואי"ה לקמן מקד"ה הארכתי וגם אפשר לענין תשובה דינו כחמורות כיון דהוא אבזרי' דע"ז ויבואר אי"ה לקמן: