מנחת חינוך · סימן ל״ט, ד׳

והנה מדברי הר"מ נראה דאינו חייב מלקות אלא בצורת אדם בלבד אבל על חמה וכו' אינו אלא איסור ולא מלקות שפרט תחלה צורות אדם וכתב דלוקה ואח"ז כתב וכן אסור לצייר צורת חמה נראה דאין לוקין על צורות המשמשין במרום וא"י למה כיון דהכל נדרש מקרא בשוה למה לוקין על צורת אדם ואין לוקין על צורות המשמשין. ועש"ך יו"ד שכתב הא דאסור לעשות צורות המזלות היינו י"ב מזלות ביחד אבל כל חד לחודיה שרי כמו אריה או שור וכדומה ע"ש. ולכאורה נראה ראיה לזה דאי כל חד בפני עצמו אסור אם כן למה לי קרא לאסור צורת אדם הא צורת אדם יש במזלות כגון בתולה בחודש אלול אע"כ דוקא כולו ביחד כמו ד"פ. וא"ל אם אין אסור אלא כולם ביחד תפ"ל משום צורת אדם ז"א דתירוצי התוס' על ד"פ דיש צורות אדם שייך ג"כ הכא. אך ראי' זו יש לדחות דשם יש דמות בתולה ואין ראי' לצורת זכר אך מחמת פסוק זה לא תעשון הכלל בכ"ז כי כל אדם נברא בצלם אלקים אך אם עושה צורת אדם בצירוף עוד צורות שרי אם לא ד"פ או כל המזלות. אך אף שאין ראיה מכל מקום דעת כל הפוסקים כן. וגם תמהני למה צריך לראי' דאם נאמר דכל מזל לחודי' אסור אם כן אסור לעשות מאזנים ומפורש בתורה מאזני צדק יהיה לך ומאזנים משמש בחודש תשרי אע"כ דוקא כל המזלות ביחד אסור לעשות אבל כל חד לחודיה שרי. ובש"ך שם דעתו דהאידנא דיחזקאל ביקש רחמים והפך צורת שור לכרוב אסור לעשות ד"פ עם צורות כרוב כמו שהן בזה"ז ומסופק דאפשר מכל מקום עם פני שור ג"כ אסור כיון דהי' אז ממשמשי מרום וד"ז דבא יחזקאל הוא בש"ס בחגיגה פ"ב. ונ"פ להתוס' והר"ן דפ"א עם עוד פרצוף שרי רק אם עשה בד"פ ע"כ אסרה תורה ד"פ עט"ז וש"ך שם זה דוקא אם עשה פרצוף אחר קודם ואח"ז צירף לזה פרצוף פנים של אדם שרי רק אם השלים לד"פ אבל בעשה פרצוף אדם תחלה אף דצירף אח"כ פרצוף אחר מכל מקום כבר נתחייב מלקות על שעשה פרצוף אדם ושוב לא פקע מידי דהוי שעשה פרצוף אדם ושברה אח"כ חייב על העשיה כמש"ל אם כן ה"נ רק אם עשה פרצוף אחד ואח"כ צירף פ"א אין חיוב דפרצוף אדם עם עוד פרצוף מגרע גרע רק אם השלימו לד"פ וז"פ.