מנחת חינוך · סימן ל״ט, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה הכסף משנה כאן כתב דלאוקימתא אחרונה אדחיי' האי אוקימתא דאחרים עשו לו ודפרקים ע"כ הר"מ אינו מביא זה ובאמת דאחרים עשו דא"ע נשמע מדברי הר"מ דהוא כתב כן בפירוש כמ"ש קודם לזה אפילו לא עשאו בידו. ע"כ דעת הר"מ דוקא העושה בידו עובר וגם מה שלא הביא דפרקים שרי אפשר דהוא פשוט דבשעה שהוא מפורק אין כאן צורה כלל אך להחזיר אפשר שסמך עמ"ש בה' [שבת] אימתי דינו כעושה כלי וא"צ לכתוב כאן רק דין העושה אבל דין העושה זה נשמע מכמה מקומות בשבת אימתי נקרא עושה כלי ה"נ וא"צ להשמיעני כאן דין עושה והש"ס מפרש גם כן סתם דהי' של פרקים והחזיר בדרך היתר כגון שהי' רפוי וא"צ לפרש אבל הר"מ א"צ לפרש זה כי הוא דבר פשוט. והנה הרי"ף שם בע"ז מביא הסוגיא בקיצור קושית הש"ס איך עבר על לא תעשון ומביא התירוץ של המסקנא לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות. ונראה פשוט דסובר כשני התירוצים ראשונים כי בודאי אין חילוק דהלאו הוא רק על העושה ובפרט בחמה ולבנה שגם הר"מ בר"ב מודה ע"ש בר"נ וגם של פרקים היא ג"כ דבר פשוט. אך זה התירוץ דלהבין שרי זה הוא חידוש ע"כ מביא זה וזה צ"ע על הר"מ שלא הביא דלהבין ולהורות שרי וכבר הקשה זה הכסף משנה כאן. והנה התירוץ הזה קאי על העשיי' דאין איסור לעשות ומכל מקום נראה דשייך חשדא אם לא בכה"ג דר"ג דהוי כרבים או דפרקים ועיין כסף משנה כאן שכתב דלתירוץ זה נדחה התי' הראשונים וא"י למה דכולם אמת דאם אינו עושה בעצמו א"ע כמו בשבת דכתיב לא תעשה וכן דפרקים למה יהיה אסור ובפרט כמ"ש לתירוץ בתרא ע"כ חשדא שייך וצריך לבא לתירוץ או דרבים או דפרקים דל"ש חשדא. והנה הרהמ"ח אינו מביא הלאו רק על צורת אדם אבל בש"ס מבואר דגם מלאכים ואופנים ושרפים וכן חמה ולבנה כוכבים ומזלות בכלל הלאו וכן דמות ד"פ בהדי הדדי והר"מ הביא צורת אדם חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים ע"ש וצ"ל דגם אופנים ושרפים הן בכלל מלאכים. אך קשה דהר"מ שרי לצייר שאר צורות ובאמת דמות ד"פ דהם דמות ארי' שור נשר אדם גם כן הם בכלל הלאו אם עשאן בהדדי. וכבר הרגיש בדבר הכסף משנה ועיין בראשונים שהקשו ל"ל קרא לאסור ד"פ תפ"ל כיון דבד"פ יש דמות אדם אם כן דמות אדם לחוד אסור. ותירצו חדא דאם הי' פרצוף אדם אסור להשלימו לד"פ וגם אם הי' פרצופים אחרים עם אדם שרי ע"כ אסרה התורה דמות ד"פ. ובתוס' שם הקשו ל"ל קרא לאסור צורת אדם הא בלאו הכי אסור מטעם תבנית המקדש דהי' במקדש כרובים והי' בדמות אדם ע"ש מה שתירצו ולהר"מ שכתבנו לעיל ל"ק דתבנית המקדש אינו אלא עשה וכתבה התורה דדמות אדם אסור בל"ת ולוקה.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.