מנחת חינוך · סימן ל״ט, א׳

אפילו לנוי וכו' ואין בה חיוב מלקות. דיני מצוה זו מבואר בר"מ פ"ג מה' עכו"ם ומקור הדין בר"ה כ"ד וע"ז דמ"ג ועיין בראשונים בתוס' וברי"ף ור"נ ורא"ש וביומא דנ"ד בתוס' שם ובטויו"ד סי' קמ"א ולהאריך בענין צריך קונטרס מיוחד אך לא באתי רק לעורר כדרכי בחיבור זה. והנה בסוגיא שם מבואר דלאו הזה כמה ענינים נכללו בו וכמה ברייתות מובאים שם דלא יעשה אדם בית תבנית היכל וברייתא אחרת מבואר לא תעשון וכו' כדמות משמשי וכו' ומוקי אביי דארבעה פנים אסרה תורה וגם דמות אדם נפקא לן מפסוק הזה אתי היינו אתי ואח"ז מבואר מלאו הזה לא תעשון אתי וכו' כגון שרפים ואופנים וחיות הקודש ואח"ז מובא ברייתא לא תעשון וכו' כדמות שמשיי כגון חמה ולבנה. ונראה שם דכל הברייתות הלכתא נינהו. והנה הר"מ כאן בלאו הזה לא כתב כלל ד"ז דלא יעשה בית תבנית היכל וכו'. אך בפ"ז מה' בית הבחירה במצות עשה של יראת מקדש כתב ד"ז דלא יעשה תבנית מקדש בית וכו' ומבואר בדבריו דהוא בכלל עשה וא"ע בלאו הזה ובאמת מנ"ל הא ובסוגיות אלו משמע דתבנית מקדש עוברים בלאו הזה. ונראה דהר"מ דקדק מהברייתות דבברייתא ראשונה דלא יעשה בית וכו' אינו מוזכר בברייתא לאו דלא תעשון וכו' אך מהברייתות אחרות מתחיל לא תעשון כדמות המשמשין כגון שרפים וכן לא תעשון כו' כדמות חמה ולבנה וכן הברייתא דמוקי אביי בד"פ ג"כ מוזכר בבריית' כן מהפסוק אתם ראיתם כי מה"ש דברתי עמכם לא תעשון אתי אלהי כסף כו' נראה דהתורה אסרה זאת משום לתא דע"ז כמבואר כאן בר"מ כדי שלא יטעו בהן הטועים וכו' אבל לעשות תבנית מקדש זה ל"ש לתא דע"ז כלל ע"כ אינו מוזכר בברייתא דתבנית מקדש הפסוק לא תעשון דאין המשך הפסוק עולה לא תעשון היינו תבנית המקדש כי מה"ש דברתי וכו' אין ענין זל"ז וגם אלהי כסף וכו' דנראה מהפסוק הזה דלאו זה משום לתא דע"ז ע"כ סובר הר"מ דד"ז דתבנית המקדש כיון דליכא לתא דע"ז אינו בלאו הזה רק הוא מ"ע מחמת מורא המקדש והא דבתחלת הסוגיא מקשה על ר"נ מהא דלא תעשון אתי. ומתרץ אביי דלא אסרה תורה אלא בכה"ג דתבנית המקדש וכו' היינו בס"ד דלא הובאו הברייתות הללו וחזינין במשנה דר"ג עביד צורת לבנה ע"כ מידרש לאו זה לתבנית המקדש. אבל באמת למסקנא מידרש על משמשין שבמדור עליון ותחתון דהם משום לתא דע"ז אם כן הברייתא ראשונה דתבנית מקדש דלא הוזכר כלל הלאו הזה אינו מחמת הלאו הזה דלית בה משום לתא דע"ז כלל רק האיסור מחמת מורא המקדש כנלע"ד בעזה"י נכון וברור. וגוף דינים דתבנית המקדש יבואר לקמן בפרשת קדושים שם מקומו בדברי הרהמ"ח ג"כ.