מנחת חינוך · סימן ש״פ, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וקטן שהגדיל בין שני הפסחים או גר שנתגייר בין שני הפסחים חייבים לעשות פ"ש כן מבואר בר"מ ואם שחטו על הקטן בפ"ר נפטר ואין עושה פ"ש ועיין בכסף משנה שהקשה הא קטן אינו חייב בפ"ר ולמה נפטר אם שחטו עליו הפ"ר ותי' בשם מהר"י קורקוס כיון דרחמנא רבי' לקטן שישחטו עליו וממנין אותו נפטר בכך וכונתו דשה לב"א הוא מן התורה ועיין לעיל בחיבור זה. ועיין בס' ט"א בק"א שהקשה ע"ז ואין להאריך וכבר פלפלתי לעיל בדין שה לב"א אי מהתו' או מדרבנן. והנה בגר שנתגייר או קטן והגדיל בין הפסחים ולא עשו פ"ש ח"כ כי הר"מ פוסק כרבי דחייב כרת על הראשון וח"כ על השני וז"פ. וכבר כתבנו דגזה"כ דוקא מיעוט עושים השני אבל רוב וכן מחצה אין עושים אם כן אם מיעוט נדחו ובין שני פסחים נתגיירו הרבה גרים או נתגדלו הרבה קטנים שהם עתה רוב ציבור או מחצה לכאורה אין עושין השני כיון דמחצה ומכש"כ רוב אין עושים שני. אך באמת ז"א דד"ז דרוב ומיעוט העיקר הוא נחשב בפ"ר אם היה מיעוט בפ"ר ונדחו תיכף לפ"ש אף שאח"ז נתרבו הרבה מכל מקום עושין השני כיון שהיו בפ"ר מיעוט וגזה"כ דמיעוט נדחו וכן אם היו רוב בפ"ר או מחצה דאינן נדחין אף שנתמעטו אח"כ כגון שהם טמאים בפ"ש או באיזה אופן והם עתה מיעוט מכל מקום כיון דהיו רוב או מחצה בפ"ר לא חל עליהם חובת פ"ש כלל ואין עושים ע' בש"ס ובר"מ ותבין וז"ב. ועיין בר"מ כאן בפ"ז ה"ו דמשערין בהנכנסין בעזרה אם הם רוב טהורים או טמאים חזינן אם הם רוב טהורים נדחו המיעוט אף דיש רבים מישראל שהם טמאים וכן להיפוך הכלל דעיקר תלוי בחשבון דפסח ראשון אם הם מיעוטים נדחו אף דנתרבו ועושים פסח שני ואם הם רוב או מחצה לא חל עליהם חובת פ"ש אף דנתמעטו ע' בסוגי' כנ"ב ופשוט. ולפמ"ש דעיקר משערינן באותם שהם כאן ורוצים לעשות הפסח ובאותם שאינן כאן לא משערינן כלל ואם יש כאן מיעוט טמאים אף שבכלל יש רוב כיון שאינם כאן אין נחשבים כלל אם כן ד"ז דמיעוט ורוב אינן אלא בטמאים העומדים חוץ לעזרה בשעת שחיטה אבל אפילו אם רוב ישראל לא באו לעשות פסח ומיעוט עשו אותם הרוב שהיו בד"ר עושים השני כי לא נתחייבו כלל בפסח ראשון ובפסח שני נתחייבו והוי ליה כאלו הרבה גרים נתגיירו חייבים בפ"ש. הכלל עיקר ד"ז דמיעוט ורוב גזה"כ הוא רק בעומדים כאן ויכולים לעשות הפסח אם כן נראה ברור אם יבנה הבית ב"ב בין ב' הפסחים ע' בש"ס דר"ה גבי עומר דאיבני בחמיסר כיון דבראשון לא היו ישראל שם ולא הי' מקדש אין חילוק בין רוב למיעוט אם כן כל ישראל חייבים לעשות פסח שני כמו גרים הרבה כי דינים אלו דרוב ומיעוט הם רק העומדים חוץ לעזרה כמבואר בר"מ ובש"ס ובירושלמי אבל באין עומדים ואין בית המקדש אין החשבון הזה וכל ישראל יעשו פ"ש כנ"ב. ואני כותב זה בין שני הפסחים יה"ר שיבנה מהרה קודם פ"ש ונזכה ונעשה הפ"ש אמן ואמן. שוב אח"ז רב ראיתי בירושלמי פ' מי שהיה שהוא פלוגתא דתנאי אם יבנה בהמ"ק בין פ"א לפ"ש דחד אמר דיקריבו ישראל פ"ש וח"א דלא יקריבו ע"ש.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.