ואיזה דרך רחוקה ט"ו מיל חוץ לחומת ירושלים וז"ל הר"מ מי שהיה בינו ובין ירושלים יום י"ד עם עליית השמש ט"ו מיל או יותר ה"ז דרך רחוקה הי' בינו ובינ' פחות מזה אינו בדרך רחוקה מפני שהוא יכול להגיע לירושלים אחר חצות כשיהלך ברגליו בנחת וכו' ועי' בכ"מ דהר"מ פסק כעולא שם בסוגי' דף צ"ג ועיין בס' בה"ז בסוף מנחות ויש חילוק גדול בין פרש"י שם ובין פי' הר"מ דרש"י פי' דעולא סובר דאם הוא בחצות היום רחוק ט"ו מילין אם כן א"י להגיע לירושלים כ"ז שחיטה דט"ו מילין הוא מחצות עד שק"ה ואחר שק"ה דם נפסל ע"כ ה"ל דרך רחוקה. והר"מ ס"ל אם הוא בבוקר בעליית השמש רחוק ט"ו מילין אם כן א"י להגיע בחצות תחילת זמן שחיטה הו"ל דרך רחוק' ועיין בס' בה"ז שכ' שלא מצא חבר לפירוש הר"מ. והרהמ"ח סתם וכ' דד"ר הוי אם רחוק ט"ו מיל ולא כתב בעליית השמש נראה קצת דלא ס"ל כהר"מ דה"ל לכתוב דדבר זה הוא חידוש לשיטת הר"מ. ומבואר בש"ס דף צ"ב פלוגתא אם שחטו וזרקו על מי שהי' בדרך רחוקה בפ"ר ר"נ סובר דהורצה ופטור מפסח שני ור"ש סובר דלא הורצה דד"ר מידחא דחי רחמנא וכו' והלכה כר"ש באיסורי ורש"י פי' ששחטו וכו' ולערב יבוא מכל מקום בדרך רחוקה הוא כו' ורש"י לשיטתו דזה הוי דר"ר כל שאינו יכול לכנוס בשעת שחיטה כמו שכתבתי לעיל וע"ש ברש"י בד"ר שהיה ספק בידו לעשות שלוחים ומכל מקום רחמנא דחי'. ונראה דלאו דוקא אפילו בא בעצמו במרוצה על סוסים בתוך זמן שחיטה מכל מקום כיון שהי' בתחילת זמן שחיטה רחוק אם מהלך בנחת הוי ליה בדרך רחוקה דגזרה התורה דאינו עושה פ"ר כמו טמא ורחמנא דחי' אם כן לא מהני עשייתו אפילו בא בעצמו דמה לי הוא ומה לי שלוחו והר"מ כאן פ' ד"ז כר"ש. והנה לפי שיטת הר"מ דדרך רחוקה הוי אם הוא בער"פ בעליית השמש רחוק חמשה עשר מיל דא"י ליכנס בתחילת שחיטה אם כן ג"כ נרא' אפילו בא במרוצה קודם חצות אינו עושה הפסח ואפילו עשה לא הורצה כיון דלדעתו זה הוי ד"ר וד"ר רחמנא דחי' וד"ר הוי כל שא"י להגיע בנחת לכל מר כדאית ליה כמבואר בר"מ כאן. ומכל מקום ד"ז צ"ע כיון דהוא בעזרה קודם זמן שחיטה למה לא ישחט אך כיון דדעת הר"מ דזה הוי ד"ר אם כן כך גזה"כ וכבר כתבתי בשם ס' בה"ז דשיטת הר"מ הוא חידוש וא"כ לדעתו ודאי הדין כך כמ"ש. ואם היה בתוך ט"ו מיל אינו בדרך רחוקה אף שלא הי' יכול לבוא בירושלים בזמן הקרבן כי עיכבוהו הבהמות בדחקם או שהי' חולה ברגליו ולא הגיע לעזרה עד שעבר זמן הקרבן ה"ז אנוס ואינו בדרך רחוק'. ונ"מ לשיטת הר"מ אם בכה"ג הזיד ולא הקריב בשני ח"כ דשגג בראשון והזיד בב' ח"כ אבל ד"ר בראשון אף על פי שהזיד בב' פטור מכרת כמ"ש לעיל וזה לא הוי בד"ר רק אנוס כיון דהיה קרוב לירושלים רק היה לו עיכוב ע' בכ"מ.
מנחת חינוך · סימן ש״פ, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
