מנחת חינוך · סימן ל״ח, ה׳

אך קשה לדעת הר"מ שכתב בפ"א דתמורה דכל היכי דהלאו כולל יותר מהעשה אין העשה מנתק הלאו אפילו במקום דמקיים העשה כגון בתמורה דהלאו הוא ג"כ על שותפים והעשה אינו גבי שותפים דשותפים אינם עושים תמורה ע"כ אפילו במקום דהעשה נתקיים לוקין על הלאו ע"ש אם כן בלא אמר רוצה אני או בגזל נהי דהוי נל"ע כי חייב בתשלומין מכל מקום היאך ניתק הא הלאו דלא תחמוד כולל אף באמר רוצה אני דאז לא הוי עשה אם כן הלאו כולל יותר אם כן אפילו במקום דניתק יהיו לוקין ולמה אין לוקין על כל גזילה מלאו דלא תחמוד ולומר דדוק' היכי דהלאו כולל יותר ובמקום דלא ניתק לוקין אם כן אף במקום ניתק לוקין כמו בתמורה דבמקום דלא ניתק לוקין אבל כאן דבמקום דלא ניתק כגון היכי דהמכר קיים ג"כ אין לוקין מחמת אב"מ אם כן לא הוי לאו כולל יותר מהעשה זה דחוק לפע"ד דמ"מ הלאו כולל באיסור יותר. אך באמת הלחם משנה בה' מלוה פ"ג כתב דהנכנס לבית הלוה למשכנו אין לוקין דהוי לאו הנל"ע ובמ"ל שם הקשה הא הלאו כולל יותר דהלאו הוא גם בעשיר והעשה היא רק בעני אם כן אף בעני ילקה לדעת הר"מ בתמורה וכאן מבואר בדבריו דאף בעשיר אין לוקין אף דהעשה אינו מקיים היפוך מדבריו בתמורה ובתומים סי' צ"ז תירץ עפ"י סברת התוס' חולין שהבאתי דהעשה שמקיים בידים אלים דאפילו תרי לאוין יכול לנתוקי ה"נ דוק' בתמורה כיון דהעשה מתקיים מאלי' אז סברת הר"מ דאם הלאו כולל יותר לוקין אף בהצד דניתק אבל בהשבת העבוט דהעשה היא במעשה העשה אלים דאין לוקין על הלאו אפילו בצד דלא ניתק כיון דהלאו ניתק מקצתו והובאו דברים אלו כ"פ בח"ז אם כן כאן נמי כיון דהעשה היא במעשה הוי נל"ע אף דהלאו כולל יותר אך לפ"ז כיון דהטעם שכתב הר"מ אינו מספיק אם עשה מעשה כגון גזל שיש בו מעשה וצריך לבא להטעם דניתן להשבון והטעם דניתן להשבון מספיק אפילו היכי דהמכר קיים דלא ניתן להשבון מכל מקום כיון דהלאו ניתק קצת והעשה יש בה מעשה אין לוקין אפילו במקום דלא ניתק כגון השבת העבוט אם כן למה לא כתב הר"מ גם כן הטעם דניתן להשבון ויספיק אפילו ברוצה אני דלא ניתן להשבון ולמה כתב טעם דאינו מספיק לכל וטעם הראב"ד מספיק בכ"ע והר"מ ע"כ צריך לטעם זה ג"כ אם כן סגי בטעם זה לחוד והו"ל להבי' רק טעם הזה דמספיק בכל ענין.