מנחת חינוך · סימן שע״ד, ב׳

וקשה לי לפי מאי דמבואר בנדרים דף ד' דעל נזירות עוברים בבל תאחר ג"כ ומוקי לה הש"ס כגון אם טימא עצמו עובר בב"ת דנזירות טהרה ור"א אמר נזיר שטימא עצמו לוקה משום ב"ת דנזירות טהרה וכן מבואר בר"מ והבאנו לעיל. והנה הטעם כיון דימי טומאה אין עולין לימי נזירות עובר בב"ת דמאחר מנין הנזירות כמו שנתבאר קודם גבי לא אפטור מן העולם וכו' דאסור לאחר מנין הנזירות אם כן בגילח רוב ראשו לדעת הר"מ דהשלשי' יום אינם עולים וצריך למנות אח"כ להשלים אם כן מאחר מנין הנזירות שצריך לספור ובודאי עובר על ב"ת ג"כ כי אין שום חילוק וכן איכא שם מ"ד דעובר משום ב"ת תגלחת ושני דברים עיין בר"נ שם דעובר תיכף וא"צ ג' רגלים. וכן נראה דעת הר"מ בפ"ה דא"צ ג' רגלים רק לוקין תיכף משום איסור נזירות טהרה וה"ה משום ב"ת תגלחת וחדא מינייהו נקט דאינו לוקה משום ב"ת רק מלקות אחת דהוא שם אחד אם כן בגילח רוב ראשו גם כן מאחר מנין הנזירות וגם מאחר התגלחת אם כן בודאי לוקין בגילח רוב ראשו משום ב"ת ג"כ. והנה על הגמרא דנדרים לא קשיא אמאי לא מוקי לה בגילח דחדא נקיט טימא וכו'. אבל על הר"מ קשה דכתב דנזיר שטימא לוקה משום ב"ת וכ' שהרי איחר נזירות טהרה ודבר ברור דהפשט הוא דמאחר מנין הנזירו' דימי הטומאה אין עולין וסותרים וצריך למנות אח"כ. אם כן בודאי גבי גילוח ג"כ דמאחר מנין הנזירות וגם מאחר התגלחת אם כן בודאי לוקין משום ב"ת והיה צריך הר"מ שהוא פוסק לפרש דבריו ולכתוב. גם ד"ז דאם במזיד גילח רוב ראשו לוקה ג' משום לאו המיוחד ומשום בל יחל כמ"ש בפ"ד ומשום ב"ת ולשיטת התוס' דימי' הללו עולים לו אם כן אינו עובר על מאחר הנזירות רק מכל מקום עובר בנזירו' מיעוט על ב"ת תגלחת ועל ב"ת קרבנות אפשר דתלוי בג"ר ואין לוקין עיין בספר ט"א בר"ה בסוגיא דבל תאחר. על כל פנים לדעת הר"מ דלוקין אם טימא ה"ה בגילח בודאי דמאחר נזרו וגם התגלחת ואיך לא כ' זה גבי גילח רוב ראשו דחייב משום ב"ת וצריך עיון גדול על הר"מ ונ"כ שלא עמדו בזה. ואין לחלק ולומר כיון דהר"מ מביא רק הלאו דב"ת נזירות טהרה ולא משום ב"ת תגלחת ובודאי יש לו טעם ע"ז. אם כן אפשר אינו עובר על מאחר דנזירות טהרה רק אם מאחר כל הנזירות כגון נזיר שטימא דסותר כל הקודם וצריך להתחיל מחדש והימים שמנה קודם אינם עולים למנין וכן נזיר בבית הקברות דאין עולין לו כאשר יבואר לקמן בעזהש"י. אם כן מאחר כל הנזירות עובר בב"ת אבל בגילח דהימים ראשונים שמנה עולין לו רק דימים אלו אין עולין וצריך להשלים לימים הקודמים. אם כן אינו מאחר כל הנזירות רק מקצת נזירות אינו עובר על ב"ת. חדא דלא מסתבר לחלק כן מ"ל כל הנזירות או מקצת. ועוד הרי הר"מ כתב בפ"ה דנזיר לוקין על הטומאה אף בטומאה שאין מגלח עליהם ובפרק ז' הלכה ז' כתב דנזיר שטימא בטומאה שאין מגלח עליהם אעפ"י שאין סותר הקודמים מכל מקום אין ימי הטומאה עולין לו ע"ש. אם כן בכה"ג אין צריך רק להשלים אם כן אם נטמא אינו עובר על ב"ת לסברא זו והאיך סתם בפה וכ' דנזיר שטימא לוקין אף משום ב"ת והו"ל לפרש דדוקא בטומאה שהנזיר מגלח דסותר אבל בטומא' שאין הנזיר מגלח דלוקין על הטומא' לשיטתו הו"ל לכתוב באין הנזיר מגלח אין לוקין רק על טומא' ולא משום ב"ת כיון דא"צ אלא להשלים אלא ע"כ דאין חילוק ובכ"ע עוברים על ב"ת אף במקצת נזירו' אם כן בודאי גם בתגלחת הדין כן. ולמה לא כ' הר"מ דגם בתגלחת רוב ראשו הדין כן דעובר על ב"ת ג"כ וצ"ע ובאתי רק לעורר. גילח אחר מלאת נזרו היינו ביום שמביא קרבנותיו קודם הבאת קרבנותיו וקודם הגילוח אינו סותר כלל ומביא הקרבנות דתגלחת אינה מעכבת והנזירות נשלמה כן מבואר בר"מ והכסף משנה לא הרשים מקומו ועיין בלחם משנה דיצא מסוגי' זו דף ל"ט וכרבנן וכפי פירוש התוס' בפירוש בתרא ע"ש. ומ"ש הרהמ"ח דכנויי נזירות וידות נזירות כנזירות מבואר בר"מ פ"א ושאר דינים שכתב הרהמ"ח בעזהש"י בארתי לעיל במצוה ראשונה מנזירות ע"ש.