מנחת חינוך · סימן שע״ג, ד׳

ונזיר חופף ומפספס שערו אבל לא סורק ומבואר בנזיר דר"ש הוא דסובר דבר שאינו מתכוין מותר אבל לא סורק דכל סורק להשיר נימין מדולדלין מכוין ואח"ז מבואר דר"י אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת וכו' מבואר כאן דסורק הוא מתכוין ובשבת דף נ' ע"ב מובא שם משנה ופרש"י דחופף וכו' אבל לא סורק דודאי משיר נראה דהטעם דהוי פ"ר ומודה ר"ש כידוע. והתוס' שם ד"ה אבל לא סורק כתבו וז"ל התם מפרש טעמא משום דלהשרת נימין וכו' ובאמת דברי רש"י צ"ע דכאן מפורש הטעם דמכוין ולמה פי' משום פ"ר וכבר עמד בזה הריב"ש מובא במג"א סי' ש"ג ס"ק כ"ב והמג"א כתב דכאן מיירי במסרק רך דאינו משיר בודאי ורש"י משמיענו אף דבפי' אינו מתכוין להשיר נימין מכל מקום אסור משום פ"ר ע"ש. והר"מ כ' כאן וז"ל נזיר חופף בידו וכו' ואם נפל שער אינו חושש שהרי אין כוונתו להשיר ואפשר שלא ישיר אבל לא יסרוק במסרק ולא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער ודאי וכו' וכ"כ הרהמ"ח ועל הר"מ ודאי צ"ע דאין דרכו לכתוב מדעתו וכיון דמבואר כאן במקומו דהטעם דמכוין היאך כ' הוא הטעם דהוא ודאי והיינו דהוי פ"ר וגם ה"ל להש"ס לומר טעם זה. ולומר דבש"ס מיירי במסרק רך ה"ל להר"מ להביא זה כידוע. והר"מ והרהמ"ח סיימו ואם עשה כן אינו לוקה וזה תימא כיון דהוי פ"ר דמשרת ודאי ובפ"ר חייב עיין בר"מ פ"א מהל' שבת וידוע דבשבת חייבים אף סקילה אם כן למה לא יחייב כאן מלקות. ולדחוק ולומר דאם עשה כן היינו שסרק ומכל מקום לא השיר ע"כ אינו לוקה דודאי אם לא השיר אינו לוקה וז"פ אבל אם השיר כיון דהוי פ"ר למה אינו חייב ובהר"מ מבואר דבכ"ע אינו חייב ועיין בכסף משנה ותמה אני שלא עמדו בכ"ז נ"כ הר"מ וס' הריב"ש אין בידי לעיין בו דאפשר עמד על זה ולפלפל בפ"ר דלא ניחא ליה ואם הוא דוקא גבי שבת או בשאר איסורים ג"כ הדברים עתיקים והוא עיון עמוק. אח"ז ראיתי בספר מחנה אפרים בהגהות על הר"מ שהקשה על הכסף משנה כאן דכתב אפילו באדמה המשרת כ' רבינו דאינו לוקה מפני שא"מ וכו' וכ' הוא וז"ל אינו כן דהא סורק במסרק דנתכוין להשיר ואפ"ה אינו לוקה וטעמא משום דאדמה הוי כעין סם וסם נלמד מאדמה וכו' ע"ש ודבריו ג"כ אינם מובנים שהקשה דסורק הוא מתכוין ולמה לא ילקה וכ' וטעמא דאדמה וכו' מכל מקום קשה למה לא ילקה במסרק דלא הוי כסם ואין לדבריו הבנה ע"ש. על כל פנים נלמד מדבריו דאדמה הוי כעין סם אם כן נוכל ליישב דברי הר"מ דסבירא ליה אבל לא יסרוק במסרק ולא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער ודאי ואם עשה כן אינו לוקה עכ"ל נוכל לומר דמ"ש ואם עשה וכו' קאי על החופף באדמה ואינו לוקה מפני שהוא כסם אבל לא קאי על סורק ובמסרק לוקין. אך מכל מקום לשון הר"מ לא משמע כן ובדברי הרהמ"ח נוכל יותר להעמיס בלשונו דדוקא על האדמה אין לוקין אבל במסרק לוקין אך בדברי הר"מ נראה קצת דקאי על שניהם ע"כ צ"ע כעת כל דברי הר"מ. ועוד חזון למועד בעזה"י. נ"ל פשוט הא דמבואר בש"ס ובר"מ פ"ב כאן דקטן שהדירו אביו בנזיר אם גלח או גלחוהו קרוביו שהרי נעשה מעשה שגלה דעתו שאינו רוצה בנזירות או קרוביו אינם רוצים אינו נזיר וכו' היינו דוקא אם גלחוהו בדרך שאסור לנזיר שייך גילוי דעת אבל אם גלחוהו בדרך שאינו אסור בנזיר א"ז גילוי דעת אם כן אם שיירו כדי לכוף ראשן לעיקרן לדעת הר"מ דאין איסור כלל אין זה גילוי דעת. אך לדעת התוס' דעוברים בעשה הוי ג"ד. אך במקום שעובר רק בעשה כגון לדעת התוס' או סך נשא לדעת הר"מ וגלחוהו קרובים כיון דאין עליהם איסור לגלח רק עשה וכתבתי לעיל דעשה הוא רק על הנזיר אם כן על אחר ליכא עשה ואי כיון דמכשיל לקטן בידים לשיטת הסוברים דבעשה מותר להאכיל הקטן בידים ע' באו"ח סי' רס"ט אם כן אין אחר עושה שום איסור במגלח נזיר קטן אם כן אפשר אינו נקרא ג"ד כלל דמה איכפת להו בגילוח כיון שאין עושים שום עבירה בגילוח אפשר בכה"ג לא הוי ג"ד כלל אם כן אפשר במקום דלא הוי אלא איסור עשה כגון סך נשא לדעת הר"מ ושלא כמעין תער לדעת התוס' אין גילוי דעת ובאתי רק לעורר. לעיל כתבתי באיסור נזיר ל"ש כולל בזה לא קשה ג"כ קושית הש"א וכן כפות תמרים שהקשו ל"ל לרבנן ריבוי מיין וכו' לאסור יין מצוה כיין הרשות כגון שנשבע שאשתה ואח"כ אמר הריני נזיר דאסור לשתות עיין בנזיר דף ג' הא בלאו הכי הוי כולל יין אחר או חרצנים ודעת הירושלמי אף בביטול מצוה שייך כולל גבי שלא אוכל מצה דכולל מצה דרשות והדברים עתיקים. ולפמ"ש ניחא דל"ש כולל כלל דאין נזירו' לחצאין ע"כ צריך ריבוי מיין וכו' ויש חילוק בין נידון זה שנשבע שישתה ואחר קיבל עליו נזירות דחל מטעם ריבוי דקרא דאם שתה ועבר על נזירותו לוקין דהנזירות הי' חל עליו ואסור לשתות ככל נזיר אבל בנשבע שלא ישתה ואחר קיבל נזירות דכתבנו לעיל דהוי נזיר בלא כולל דחל לקוברו וכו' דהאיסור חל כמו אחות אשה דמתלי תלוי וקאי ולא הוי נזירות לחצאין רק לענין מלקות באמת אינו חל כלל דאין אחע"א ואם עבר ושתה אינו לוקה משום לאו דנזיר רק משום שבועה וכ"ז ברור: