מנחת חינוך · סימן שע״ג, ג׳

ויש עוד תגלח' אחד גבי מצורע והיינו גילוח הנתק אם יש לו נגע נתק ובשבוע ראשון לא הי' שום סי' טומאה יגלח סביבות הנתק ומניח שתי שערות סמוך לנתק ומסגירו שבוע שני' וכו' כמבואר בר"מ בהלכות ט"צ פ"ח ותגלחת זו גזה"כ ומבואר שם בר"מ דהתגלחת כשר בכל אדם וכן כשר בכל דבר ואפילו הי' נזיר ה"ז מגלח. והנה לדעת הר"מ כאן ה"ל עשה ולא תעשה היינו עשה דקדוש וכו' דהגילוח הוא בתוך ימי הסגר וימי הסגר עולים למנין כמבואר כאן אם כן למה ידחה התגלח' זו הנזירות. ואין לומר כיון דתגלחת הנתק כשירה בכל דבר אם כן אפשר אם הוא נזיר מגלח ע"י סם ואינו עובר בלאו כפי מ"ש הר"מ כאן. ז"א על כל פנים עובר בעשה דקדוש כמ"ש הר"מ ואין עשה דוחה עשה. אך באמת הכסף משנה מביא בשם הת"כ דדרשינן מקרא דגילוח הנתק דוחה נזירות וע"ש במנ"ל דע"כ צריך קרא דאל"ה לא דחי דכאן הוי עשה ג"כ ולא היה עשה דגילוח דוחה ע"כ דרשינן מקרא דהתורה גילתה דדחי נזירות. ומכל מקום אפשר כמ"ש אף על פי דהתור' דחת' נזירות וגזה"כ ה"ל כמו דחיית עשה לל"ת דאם אפשר לקיים שניהם וכו' לא דחי ה"נ אם יכולים לגלחו בסם דלא יהיה עובר בלאו בוודאי מגלחו בסם וכן אם יכול לגלח לו קטן או עכו"ם מגלחו כדי שהמגלח לא יהי' עובר אך אם א"א בענין אחר רק לגלח אותו ישראל ובתער או כעין תער מגלח אותו דהתורה ריבתה דדוחה נזירות כמו שמבואר בת"כ. ולהראב"ד דס"ל דתגלחת מצורע דוחה העשה ולא תעשה מחמת דקילי דישנן בשאלה הקשה המנ"ל ל"ל קרא גבי נתק בלאו הכי העשה דוחה הל"ת והעשה וע"ש שהניח בצ"ע. ולפמ"ש אפשר ליישב דאי לאו קרא והי' בתורת דחיי' אם היה יכול לגלחו בסם לא היה רשאי לגלחו בתער ואף אם נאמר דהראב"ד סובר דנזיר עובר אפילו בסם כי דברי הר"מ צ"ע כאשר הבאתי בשם הלחם משנה. מכל מקום נ"מ אם יש קטן או עכו"ם יגלחו הם כדי שלא יהיה איסור על כל פנים על המגלחים כיון דהוא רק בתורת דחי' ע"כ כתבה התורה לימוד דהותרה תגלחתו גבי נתק ולא בתורת דחי' אם כן אפילו יוכל לגלחו אינו ב"ח מותר לגלחו ישראל ב"ח דאם א"א בענין אחר א"צ קרא ת"ל מחמת דחיית העשה ע"כ צ"ל דקרא אתי לומר דהותרה לגמרי כנ"ל ובאתי רק לעורר. ולשיטת הר"מ דסובר דע"י סם אינו עובר בלאו רק בעשה וסובר דנזיר מצורע בימי חלוטו ובימי סיפורו לא שייך העשה וכו' אם כן נזיר מצורע בימי חלוטו או בימי ספורו מותר לכתחילה לגלח ע"י סם ופשוט. ולפמ"ש לעיל בשם שעה"מ דתגלחת המצורע כשר בכהן קטן אם כן בנזיר מצורע אם יש כהן קטן מוטב שיגלחו קטן כדי שלא יעבור המגלח דכל מה שיוכל לעשות בהיתר עושין ועיין בתוס' שבועות דף ג' ד"ה ועל הזקן וכו' וע"ש שכתבו גם כן דנכרי כשר לתגלחת המצורע ובס' שעה"מ מביא בשם מהר"י אשכנזי דתמה עליו דמבואר בת"כ דדוקא כהן כשר כמו שפסק הר"מ פי"א מה' ט"צ והבאנו לעיל. וראיתי בס' אוהל דוד שמביא בשם הגאון מוה' משולם אבד"ק פ"ב דעיקר גילוח של מצורע הוא שני שערות דשני שערות מעכב אם כן יכול לגלחו אפילו עכו"ם ומניח שתי שערות ומגלח הכהן ע"ש שיישב דברי התוס' אם כן בנזיר בוודאי ג"כ מגלחו עכו"ם עד שתי שערות האחרונות כדי שלא יהי' המגלח עובר בהרבה לאווין וז"פ. רק אם ליכא אחר נדחה לגמרי מחמ' הטעמי' הנ"ל. ובגלוח הנתק לדעת הראב"ד אף דאיכא עכו"ם או קטן מכל מקום הותר מהלימוד הנ"ל. ובנזיר שגילח כל ראשו אין לוקין אלא אחת. התרו בו על כל שער ושער לוקין על כל שערה ושערה ויש כאן בדברי הרהמ"ח חסרון המעתיק וכך צ"ל העביר על ראשו סם וכו' אינו לוקה ואינו לוקה משום התגלחת וכו' וגם צ"ל אחר העביר וכו' דאינו לוקה אבל עובר בעשה דקדוש וכו' והוא חסרון המעתיק.