מנחת חינוך · סימן ל״ז, ח׳

ודע לפמ"ש דע"ז ל"ה רשע דחמס אך לדידן דקיימא לן כאביי דא"צ רשע דחמס אלא אפילו רשע סתם פסול לכל עדות שבתורה וגם אפילו לרבא מחמת דרע לשמים ולבריות מכל מקום גזירת הכתוב דבכה"ג הוי רשע ולכאורה אמאי הוי רשע הא רשע לא הוי אלא אם כן עובר עבירה שיש בה מלקות וע"ז בממון משלם ואינו לוקה אם כן אמאי הוי רשע אך באמת ז"א דעיקר דין ע"ז חייב מלקות ובמקום שלא נוכל לקיים דין הזמה חייב מלקות כגון גבי ב"ג וב"ח וכדומה אך במקום שיש תשלומין גילתה התורה דישלם ולא לקי דתרתי לא עבדי על כל פנים לא גרע מחייבי מלקות דלא אתרו בי' מכל מקום ה"ל רשע אף דאין לוקין ה"נ הוי ח"מ אך התשלומין פטרה אותו ה"ל כחייבי מלקות דלא אתרו ביה ועקצה"ח סי' ל"ח דלר"ל דסובר ח"מ שוגגין פטורים מתשלומין אם עשה איזה היזק בשעה שהעיד שקר פטור מתשלומין דה"ל ח"מ אך בדבר זה לענין כאשר זמם גילתה תורה דתשלומין פוטר וע"ש על כל פנים ה"ל ח"מ דלא התרו בו והוי רשע ע"ש ופשוט. אם כן נראה דוקא אם הוזם לאחר גמ"ד דיש לו דין ע"ז למלקות ולתשלומין ה"ל רשע אבל בהוזם קודם גמ"ד דאינו משלם וא"ח מלקות ג"כ אם כן לא הוי רשע כלל אך מכל מקום פסול לכל עדות מחמת חשוד לא"ד וחשוד לשקר אבל נ"מ אם הוזם בממון קודם גמ"ד דאינו פסול אלא משום חשוד על כל פנים כשר לד"נ כי חשוד לקל א"ח לחמור ורשע לא הוי רק אם ניזום לאחר גמ"ד פסול מטעם גזרת הכתוב ופסול אפילו לד"נ דהוי רשע אבל בל"ז הוי רק חשוד וא"ח לעדות חמור ממה שהוזם כנלע"ד בעזה"י. וג"כ כשר לעדות אשה דהוי עדות חמור ולשיטת הנ"י אף בלאחר גמ"ד כשר לעדות אשה כמ"ש כיון דרשע כשר לעדות אשה רק מטעם חשוד וחשוד לקל ל"ה חשוד לחמור כמש"ל. ונ"פ במקום שהאשה נאמנת והעידה שקר דפסולה לעדות כזו אפילו אי לא שייך הזמה באשה כמש"ל מכל מקום חשוד לא"ד וכו' אך זה דוקא אם הוזמה על פי שנים עדים כשרים אם כן ידוע שהעידה שקר אבל אם הוזמה ע"י נשים כגון שאמרה מת בעלה ושני נשים אומרים לא מת אף שאסורה להנשא דבפסולי עדות אזלינן בתר רוב דיעות עש"ס ור"מ וש"ע אה"ע סי' י"ז מכל מקום אין האשה נפסלת על ידי כך לעדות אחרת כי כמו שאיש אינו נעשה חשוד אם לא על פי שנים כשרים כמו כן האשה אינה נעשית חשודה אם לא על פי שני עדים כשרים דפסולים א"נ לפסול אשה לעדות ולשבועה כמו איש. אך אם שני עדים הכחישו את האשה ודאי נעשית חשודה לעדות אחרת כזו וז"פ. וכן אפילו בעדות זו שבאים נשים לפסלה בגזלנות או בגנבה דאשה כזו פסולה לעדות אשה כמו איש שהוא גזלן דאוריית' דפסול לעדות אשה מכל מקום אינה נפסלת רק על פי אנשים כשרים להעיד כי אין נעשה חשוד אם לא על פי עדים כשרים בין איש ובין אשה וכשרה אפילו לעדות זו רק אם באו שתי נשים והכחישוה בגוף הדבר. לגוף הדבר כגון שאומרים לא מת הם נאמנים מכל מקום אינם נאמנים לפסלה והוי כעין הזמה שלא בפניה או הכחשה דהם אינם פסולין מכל מקום העדות בטל ה"נ אבל אינה נפסלת לעדות ולשבועה רק עפ"י שני כשרים וז"פ וא"צ להאריך. ויותר מזה נראה דאם אשה העידה על מיתת הבעל ובאו שני נשים ואמרו עמנו היית נהי דאשה אסורה להנשא כי שתים נאמנים מכל מקום אינה נפסלת כלל כי לענין לפסול גופה היא כאיש ואינה נפסלה אם לא עפ"י שני כשרים ולענ"ד הדברים פשוטים וברורים. אך אפ"ל דהאשה מותרת להנשא גם כן דדוקא אם הכחישו בגוף הדבר הם נאמנים יותר דאזלינן בפסולים בתר רוב דיעות אבל כאן דאין מכחישים בגוף הדבר רק הזמה והזמה הוא על גופן של עדים שאמרו שקר כמו שאמרו שחללו שבת ששנים נאמנים ע' טוח"מ סיל"ח אם כן אין נשים נאמנים לומר על אשה איזה פסול כמו על איש רק בגוף הדברים אם מכחישים נאמנים ולא לומר על גוף העדים אף שהם נשים מכל מקום להעיד עליהם צריכים שני עדים כשרים כמו שאם אמרו שחללה שבת אינם נאמנים כ"א כשרים ה"נ כ"ה שמעידים על גוף אשה שוה לאיש כנלע"ד ומכל מקום צ"ע בזה. וכן גבי סוטה אפילו שני נשים מכחישים אותה שלא ראתה כגון עמנו היית א"נ וצ"ע רחב: