מנחת חינוך · סימן ל״ז, ז׳

אבל ז"ב דע"ז לא הוי רשע דחמס רק רשע סתם ומכל מקום לפי פסק הלכה ע"ז פסול לכל עדיות שבתורה מחמת דהוי רשע ואף לרבא דרשע דחמס בעינן מכל מקום ע"ז אפשר דפסול כיון דרע לשמים ולבריות מודה דבכה"ג הוי רשע דפסול לעדות אם כן י"ל דלפי ד' הנ"י דדוקא רשע דחמס פסול לעדות אשה אבל רשע סתם כיון דאינו חשוד לשקר רק מגזירת הכתוב דרשע פסול להעיד אם כן במקום שא"צ עדות כגון בעדות אשה ועד טומאה ועגלה ערופה דכשרים כל הפסולים גם רשע כשר אם כן ע"ז נלע"ד כשרים לעדות הללו כי לא הוי רשע דחמס כאשר ביארנו ולא נעשה רשע כי לא היה לו חימוד ממון אך באמת נהי דא"צ עדות מכל מקום על כל פנים הוי חשודים לאותו דבר בשלמא עובר עבירה כגון אוכל נבלות כשר לעדות אשה כי א"ח לא"ד ומצד גזירת הכתוב אינו פסול דא"צ עדות אבל אם חשוד להעיד שקר אם כן חשוד לא"ד אך נ"מ אם הוא ע"ז בממון נהי דחשוד להעיד בממון דקל אבל במיתת הבעל דחמור להתיר א"א לא נחשד וקי"ל דחשוד על הקל לא נחשד על החמור כמבואר כאן בסוגיא וסי' קי"ט או בניזום בעדות טומאה דהפסיד רק ממון או אפילו בעד ע"ע דהוי דבר קל אם כן לא נחשד לחמור וכשר לעדות אשה כי לא נחשד לחמור וגזירת הכתוב אין כאן כי א"צ עדות ורשע דחמס נמי לא הוי לחשוד אותו שמעיד משום שוחד כאשר ביארנו בעזה"י דע"ז לא הוי רשע דחמס. היוצא מזה דע"ז לא הוי רשע דחמס אך הוי רשע סתם וא"כ לפי"מ דקיימא לן כאביי אם כן פסול לכל עדות שבתורה אף שהוזם בד"מ מכל מקום פסול לד"נ דהוי רשע אך לעדות אשה וטומאה וכדומה במקום דל"צ עדות כשר אך פסול מטעם חשוד לא"ד להעיד שקר על כל פנים בחשוד לעדות ממון א"ח לעדות אשה שהוא איסור מב"ד וחשוד לקל א"ח לחמור אך מחמת רשע כשר לעדות אשה וכדומה במקום שא"צ עדות ואשה כשרה גם הם כשרים כיון דאינו פסול אלא מגזירת הכתוב ואף לרבא דסובר דאו"נ כשר לכל עדיות רק ע"ז כיון דרע לשמים ולבריות ע"כ היינו בכה"ג פסלה התור' רשע אבל לא מטעם שחשוד לשקר דא"כ רע לשמים לחוד יהי' חשוד לשקר בדבר שנוגע לשמים לחוד ובאמת לרבא או"נ כשר לחלב וכדומה כיון דהוי חמור אם כן ברע לשמים ולבריות ג"כ אינו חשוד בדבר שחמור כגון הוזם בד"מ לד"נ אך הטעם בכה"ג מודה רבא דרשע כזה פסלה התורה מטעם אל תשת רשע וכו' אבל במקום דא"צ עדות כגון בעדות אשה אינו פוסל רק מטעם חשוד אם כן חשוד לקל ל"ה חשוד לחמור וע"ז בממון אינו פוסל לעדות אשה דהוי איסור א"א וע' טוח"מ סי' מ"ו. גם חתם בשטר עד שלא נעשה גזלן ועתה הוא גזלן אם ראו השטר קודם שנעשה גזלן כשר אך אם ראו לאחר שנעשה גזלן פסול דלמא עתה זייף וחתם אך בחתם בשטר קודם שנעשה חתנו ונעשה חתנו אפילו לא ראו אלא לאחר שנעשה חתנו כשר כיון דא"ח לזייף רק מטעם גזירת הכתוב וכ' הב"י בשם רי"ו דה"ה ע"ז דינו כגזלן וכו' היינו אף שכתבנו דלאו רשע דחמס על כל פנים חשוד לד"ז הוא דהעיד שקר ע"כ חיישינן דלמא עתה זייף וע"ש שמביא בשם התוס' שמסתפקי' אם נפסל בשאר עבירות שאינו חמס ולא ידעתי צד הספק כיון דהוא רק מגזירת הכתוב ה"ל כמו קורבה דאינו חשוד לזייף ואין כאן מקומו להאריך ע' בס' או"ת ותבין.