אך ק"ל על הר"מ פ"א מה' סוטה ה"ט שכ' דאפילו אשה כו' כשרים להעיד על טומאה ופסול עבירה מד"ס ג"כ כשר ע"ש וכאן דמה"ת כשרים כל הפסולים כמבואר בסוטה אם כן א"צ עדות מן התורה כלל וה"ל כשאר איסורים ולמה לא יהיו נאמנים פסולים מד"ת בעבירה כמו שאר איסורים כיון דא"צ עדות ואף לד' הנ"י על כל פנים פסולים בעבירה דלאו חמס אמאי פסולים לעד טומאה ומר' מנשה אין ראי' דמיירי להתיר אשה להשיאה אבל כאן לענין טומאה כיון דמה"ת אשה וקרוב נאמנים אמאי לא נאמנים פסולים בעבירה ובכ"מ הבי' מר"ה ופירש"י. וערש"י בתחלת דבריו ד"ה הא וכו' פירש"י להעיד להתירה וכו' ועל סוטה שלא תשתה ואח"ז בד"ה לעדות פירש"י להתירה להנשא וכו' כי המורגל בש"ס ופוסקים ידוע לו כי עדות היתר אשה במיתת בעלה נקר' בש"ס עדות אשה ועד סוטה נקר' בש"ס עד טומאה כידוע אם כן דוק' בעדות אשה להתירה יש חילוק בין פסול דרבנן ובין פסול מן התורה אבל ע"א אמאי יהי' חילוק והיכן מוזכר זה אם לא כאן בר"ה ואין ראי' כמ"ש ואם נאמר מדקדייק המשנה דכל שאשה כשרה הם כשרים ומיירי בפסולי דרבנן אם כן בכ"מ דאשה כשרה דוק' פסולי דרבנן כשרים ולא פסולי דאוריית' אם כן ה"ה לכל איסורים שבתורה דנשים כשרים נימ' דפסולי תורה פסולים ובאמת כשרים כמבואר בר"מ ה' עדות ובכל הפוסקים ועיין בר"ה דעיקר דקדוק דגזלן דדבריהם כשר ועיין ביבמות הכלל דזה דמבואר דע"ט פסול מן התורה פסול לא ידעתי אמאי כיון דא"צ עדות למה יפסל ואף לדברי הנ"י פסולים בכל העבירות חוץ ממון יהיו כשרים והר"מ פוסל כולם וצ"ע. וער"מ פ"ט מה' רוצח הי"ב כתב וז"ל אפילו ראה ההורג ע"א אפילו עבד או פסול לעדות בעבירה לא היו עורפין וכו' מבואר להדיא כיון דא"צ עדות בע"ע ונאמן ע"א נאמנים ג"כ פסולים בעבירה כמו כל האיסורים וגם נראה מדבריו דאפילו דחמס נאמן כאשר כתבתי אם כן צ"ע מאד אמאי בע"ט בה' סוטה אינו נאמן פסול בעבירה ומדקדוק שכתבנו לעיל דכל עדות שאשה כשרה גזלן דאוריית' פסול אם כן גם בע"ע יהי' פסול גזלן דאוריית' ובר"מ מבואר בהדיא שם דכשר ועכ"פ הוא גופא קשיא כמו דמוכח דגזלן דאוריית' פסול לעדות שאשה כשרה אם כן למה כשר בעגלה ערופה ומ"ש בעגלה ערופה דפסול בעבירה נאמן כיון דל"צ עדות הוי כמו כל האיסורין ומ"ש עד סוטה דג"כ א"צ עדות ופסול בעבירה פסול והענינים צריכין אריכות וכתבתי כאן רק למזכרת. שוב בא לידי ס' קהלת יעקב וראיתי שהקשה על הש"ע אה"ע למה השמיטו הפוסקים ד' הנ"י דרשע דלאו חמס כשר לעדות מיתת הבעל ובאמת בנ"י מבואר רק לענין איסורים אבל בעדות אשה באמת פסול כמ"ש וגם בשאר איסורים דהנ"י צ"ע דבשאר איסורים לא מצינו שום חילוק אפילו גנבים וגזלנים שהם רשעים דחמס מכל מקום נאמנים לענין איסורים אם לא שחשוד לא"ד כמש"ל:
מנחת חינוך · סימן ל״ז, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
